ת"נ, מ"ר עָלוֹת, — פרה או כבשה עָלָה, מניקה,  säugend; qui allaite; that gives suck, nursing:  אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עָלוֹת עלי ודפקום יום אחר ומתו כל הצאן (בראש' לג יג). קחו ועשו עגלה אחת ושתי פרות עָלוֹת וכו' והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה (ש"א ו ז). ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עָלוֹת ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית (שם י). כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עָלוֹת ינהל (ישע' מ יא). מאחר עָלוֹת הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו (תהל' עח עא). — ובסהמ"א: וכן הוא מנהיג גדוליהן במקלו ועלותיהם וילדיהם ינהל לאט ויניקם מדדי בעלי החלב (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, כט.).