עולה ויורד, שות"ז, — א) קרבן המתחלף בשויו לפי מצבו של המקריב אם עני אם עשיר1: כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים הרי זה בעולה ויורד יש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף שעיר שנעשה בפנים ויום הכפורים תולה עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד (שבוע' א ב). שבועת בטוי וכו' וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד (שם ג י). ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד (הורי' ב ז). — ב) חֹד של סכין שהוא משֻפע: ג' מדות בסכין אוגרת לא ישחוט וכו' עולה ויורד2 בסכין שוחט בה לכתחלה (רבא, חול' יז:). — ג) שם אחד הטעמים של ספרי אמ"ת: המלכים שלשה הס"פ העולה ויורד וכו' (ר' שלמה, שערי נעימה ה). הזרקא הקטן שר העולה ויורד או הרביעי הקטן כשאין להעולה ויורד משרת ולא יבואו אחר העולה ויורד ולא אחרי האתנח (שם).