ש"נ, סמ' °עֲלִילַת, מ"ר סמ' עֲלִילֹת, עֲלִילוֹת, כנ' עֲלִילוֹתֶיךָ,-תַיִךְ, עֲלִילוֹתֵיכֶם, עֲלִילוֹתָיו,-לֹתָיו, עֲלִילוֹתָם, —  א) תואנה, האשמה, Vorwand, Beschuldigung; prétexte, accusation; pretext, charge: שָׂם עֲלִילַת דברים על פלוני, אמר עליו שהוא עשה דבר מהדברים, חיֵב אותו: כי יקח איש אשה ובא עליה ושנאה ושׂם לה עֲלִילֹת דברים והוציא עליה שם רע (דבר' כב יג-יד). והנה הוא שם עֲלִילֹת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים (שם יז). — ובמדר': והדר בנבלה עם אשתו והמוציא עליה עלילות דברים בשביל לגרשה עליהם הכתוב אומר וכו' (ד"א ב). — ובסהמ"א: נראה להם (לדינים) שאינו בא אלא בעלילות דברים ובטענות של דופי (רמב"ם, מלוה ולוה כב ב). — * ועם פעל, בא בעֲלִילָה: שלשה באו בעלילה אלו הן קין עשו ומנשה (סנה' קא:). א"ל (יהודה ליוסף) מתחלה באת עלינו בעלילה כמה מדינות ירדו למצרים לשבר אוכל ולא שאלת אחד מהם (מד"ר בראש' צ ג). המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל (ר' יצחק נפחא, שם אסת', אם על המלך טוב). אמר (משה) לפניו רבונו של עולם בעלילה אתה בא עלי אתה תופש את החבל בשני ראשים יאבד משה ואלף כמותו ואל יאבד אחד מישראל (תנחומ' ואתחנן ו). — ובסהמ"א: יבא עליו (על האפיקורוס) בעלילה כיצד נפל לבור ויש סולם בבור יסלקנו בעלילה שיאמ' לו הריני צריך להוריד בני מן הגג וכן כל כיוצא בזה (טוחו"מ נזיקין תכה). —  וע"י עֲלִילָה: ומ"מ ע"י עלילה גמורה ונכונה באו עליהם (בני יעקב על בני העיר שכם) (חזקוני על התורה, וישלח לד יג). — *הביא עֲלִילוֹת: עלילות הביא הקב"ה (פסיק' רבת', שור או כשב). —  לידי עֲלִילָה:  מה זאת עשה אלהים לנו להביאנו לידי עלילה זו שלא חושב אלא להתעולל עלינו (רש"י, בראש' מב כח). — בא, באה, עֲלִילָה: אם נודע לחבירו שגנב וגזל ואעפ"כ חלק עמו הגניבה ואח"כ בא שום עלילה על הגנב מחמת זה וכן אם קנה גניבה וחלק עם חבירו ובא אחר כך עלילה עליו כיון שלקח וקבל הריוח גם ההפסד לאמצע (לבוש, שותפין קעו יב). —  בקש עֲלִילָה: כמתאוננים אין מתאוננים אלא מתרעמים מבקשים עלילה לפרוש מאחרי המקום (ספרי במד' פה). שהיו מבקשים עלילה האיך לחזור למצרים (רשב"י, מד"ר במד' ז). — מצא עֲלִילָה: א"ל אליהו פר פר אל תירא לך עמהם ואל ימצאו עלילה שכשם ששמו של הקב"ה מתקדש על אותו שעמי כך מתקדש עליך (שם כב). ראה האיך תמצא עלילה לירמיהו ותפרע הימנו (פסיק' רבתי, ויהי בעת שסרחה). — ובסהמ"א: ואלכסנדרה אם הבחור בקשה להמית את נפשה ובחרה בחיים למען תמצא עלילה לעשות נקמה באורודוס (יוסיפון רפ). ולא דברה אלכסנדרה כי אם במרמה להיות מעט אחריה אולי תוכל לנקום נקמתה ולמצא עלילה להרוג את אורודוס (שם רצו). וישמח כסתיאו על דברי אגריפס כי מצא עלילה לעשות נקמה ביהודים (שם שפ). — *נתן עֲלִילָה: שהוליכו בידם כל מיני קסמים שהיו קוסמין בהם שלא יתן לו עלילות וביד זקני מדין היו הקסמים (מד"ר במד' כ). — °העליל עֲלִילוֹת: חללה של רשות בריש גמ' דשבת פי' שמעללין עלילות על בני אדם (ערוך ערך רשות). להעליל עלילות שקר (שלטי הגבורים על הרי"ף, כתוב' ד:, ד"ה ובמקום שנהגו). פעם אחת במצרים בא אליה שופט זקן וכסיל וכו' והיה שונא היהודים וכו' והיה מעליל עליהם עלילות ברשע וכו' (יוסף סמברי, לקוט', ברלינר 10). כי מלך ממלכי מערב רצה להעליל עלילות על אחד משריו (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי יד ז). — עשה עֲלִילָה: כיון שדחקו רב פפא לגוי במלוה שלו רצה הגוי לעשות לו עלילה במרמה כדי להנצל בה מן התביעה (רבנו נסים, מפתח על ברכ', יג.). — ויקצוף האדון עליו בעלילה כדי לעשות גדולה לצדיק ויחזירהו לכנו ולמשמרת הרפואה (אביתר הכהן, קטע מכתב מזמן הגאו', סעדיאנה שכטר 90). כי הכל מודים כי כל מי שיש לו כוח הדעת ויוכל להחליף מועד מיום ליום בעלילה גם יוכל להדיח שבת בעלילה (מספרות הלכה של הקראים הקדמונים, גנזי שכטר ב, גינצבורג 458). והתנפל עלינו המסור קרויז בעלילותיו בשנת שס"ז שכמעט באנו עם כלל אחינו שבכל אשכנז לידי סכנה שאין למעלה הימנו (Brülls Jahrb. I, 107, הערה 93). — ובלי פֹעל: הודאה גמורה בלא שום טענה וערמה ועלילה אלא הודאה שלימה וברורה (ר"י ברצלוני, ספ' השטרות 42). ואתן אותם לו בכל טענה ועלילה (שם 49). כי המלך יודע היה בימים הקדמונים שכל מה שמדברים על היהודים עלילה הם וכבר נתאמת אצלו כי אין עליהם אשמה (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, 36). — ובסמ': היוצא בקולר בעלילת המלך ויתנוהו בסוגר (ר"ש, טבו"י ד ה). גם תושבי העיר והם ספרדים נבונים ופקחים שבאומות האמינו הבלי זקנות משיחות כשטוות לאור הלבנה ועלילות עריצים יבקשו עילה למלא חסרונם בעמל אחרים (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 9). — עֲלִילַת דם, האשמת שקר שהיהודים הורגים ילדים כדי לאכול את דמם בפסח: והוציאו מאמר מן המלך לאמר שכל עלילת דם וכו' שלא ישמע לפני שר ושופט כי אם לפני שער המלך וכו' (יוסף סמברי, לקוט' ברלינר 58). מאמר התנצלות נגד עלילת דם שנתחדשה בימינו (רצה"ח, תפארת ליִשראל, יט.). —  ובמשמ' עִלָּה וסִבה: כמו עץ הדעת עלילת מות כך יין ושכר עלילת סכלות (קטע כ"י גני', 429, 1903 .JQR). כי אתם לא תדעו עלילות הניקוד... והטעמי ולא חילוף עשרים וארבעה ספרים (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 49). — ב) כמו מעשה, מפעל, Tat, Handlung; oeuvre, action; act, deed, של אלהים: כי אל דעות יי' ולא נתכנו עֲלִלוֹת (ש"א ב ג). הודו ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עֲלִילוֹתָיו הזכירו כי נשגב שמו (ישע' יב ד). לכו וראו מפעלות אלהים נורא עֲלִילָה על בני אדם (תהל' סו ה). והגיתי בכל פעלך וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אשיחה (שם עז יג). וישכחו עֲלִילוֹתָיו ונפלאותיו אשר הראם (שם עח יא). יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עֲלִילוֹתָיו (שם קג ז). — ושל בני אדם: כי תראו את דרכם ואת עֲלִילוֹתָם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה (יחזק' יד כג). וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עֲלִילוֹתֵיכֶם אשר נטמאתם בם וכו' לא דרכיכם הרעים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הנשחתות (שם כ מג-מד). כדרכיך וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שפטוך (צפני' ג ז). ביום ההוא לא תבושי מכל עֲלִילֹתַיִךְ אשר פשעת בי (שם יא). השחיתו התעיבו עֲלִילָה אין עשה טוב (תהל' יד א). — אל נשא היית להם ונקם על עֲלִילוֹתָם (שם קג ז). — ובמדר': ב"ו מדותיו ועלילותיו מעוותות הן וכו' אבל מדותיו ועלילותיו של הקב"ה רחמניות הן (מד"ר שמות ב). שעשה עלילותיו במצרים כדי שיספרו ישראל עלילות שעשה הקב"ה למצרים (שם). — ובסהמ"א: ומלת וירד יי' בעבור שכל מעשה התחתיים תלויים הם בכח הגבוהי' ומהשמים יתכנו כל העלילות (ראב"ע, בראש' יא ה). יאמץ כח תולדת הכליות ויתנו עלילות הזרע (הוא, שמות כג כה). — ואמר הפיטן: וזכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבולותיו יצרי מעללי איש (אתה זוכר, מוסף ר"ה). — ואמר המשורר: ומושל ביומם וליל ובך לא ימשלו ולך נתכנו עללות ואתך לא תכנו (ר"י אבן גיאת, יה כל לספר, שער השיר 17). וכל שמע אשר תשמע ישמיע תהלתו וכל ריח תריח יודיע עלילתו (ראב"ע, אסיר תאוה). השחיתו בני איש עלילות לעשות במגדל גדולות (הוא, מי כמוך אל). אבל הוא אשר נודע בראשית עלילותיו בכחו וחכמתו ועוז תעצמותיו (הוא, בשם אל אשר אמר). ואל יהיה לפניך ועמך אשר לו נתכנו כל העלילות (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 17). ההדסים במצלה ענו אותמו הטרם תדעו כי בעלילת אלוה אין אבדן נצח כי טובת כלמו (יל"ג, משלי יהודה ד א). — התעולל עֲלִילוֹת: אל תט לבי לדבר רע להתעולל עֲלִלוֹת ברשע את אישים פעלי און (תהל' קמא ד). — ואמר המשורר: ובעפר שרשו נחבא ועדה המצבה בשובו אל האדמה דובר גדולות להתעולל עלילות בעוד יש בו הנשמה (ר"י הלוי, יתפארו, דברי חפץ 13). השקונו מצרים כוסות תרעלות להכרית כל עולל להתעולל עלילות (ראב"ע, יום נושעו).