ש"ז, — א) אולי כור ומצרף1: Schmelzofen; creuset; crucible:  כסף צרוף בַּעֲלִיל לארץ מזקק שבעתים (תהל' יב ז). —  ואמר המשורר: צרופה צרפוה רעיונים במצרף לב וגם בעליל זקוקה (ר"י הלוי, ויש בת שיר).  וגם אתה הכון והכן לך שירים צרופים בעליל היופי ומזוקקים שבעתים מאין דופי (עמנו', מחב' יז). —  ואמר הפיטן: ועת תנקני כבעליל מסטיני אז ייליל כי לבי לך כליל (ר' יצחק, ישב בסתר, סליח' ד עי"ת). שמעו מצרים התמוגגו כי כל חכמיהם בעליל צרף אותם לאמר חזו אין בם כסף כי אם בדיל (ליל שמורים, סמא"צ, תשכז:). —  ואם בין כוכבים אשים קנו בעליל לארץ מזוקק ממעבה הגשמיות בין רגלי החיות האוכלים למעדנים לחם שמים (רש"פ, ארבע כוסות, כוס ביד ה' א). — ב) *גלוי, פרהסיה2 offenbar; évidemment; openly, נראה בַעֲלִיל: בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת (ר"ה א ה). — ובסהמ"א: ועם זה ידע הקורא שגם הדבור גם שלוחי פעמים שנראים בעליל ופעמים שלא בעליל (ר"ש ארקוולטינו, ערוג' הבושם ל). מחמת שנראה בעליל כי כמה נערים אשר אין להם מורה דרך הולכים אחרי בצעם ומזמתם (פנקס קראקא שנת שצ"ח, אוצה"ס ד, 582). כל זה ראית בעליל ולא בחלום (יל"ג, קפיצת הדרך). — ואמר הפיטן: רבודים זר וכליל כמו נגיד ופליל כנראה בעליל (גנזי שכטר ג, דודסון 280). — ובלי הפעל: בורק כשחר בעליל עברו אל דורו פורק ומה לכם ולאליל והוא נעור ורק (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, קובץ מעש' ידי גאו' קדמונ' ב, 12). דגר שנית בחרב לחובה גש בשלישי בעליל בחובה (תמימים, יוצ' שבת זכור). על מה מכל אום שת עלי כפו זאת בעליל כי פיד חקוק בכפו (אהלי אשר, קינ'). — ועֲלִיל: המוציא גלגל חצי עליל וחצי משקיע (שאו מנחה, יוצ' שבת נחמו). ולמה החכם מכסה אותו תחת כנפיו וכו' שלא לעשותו עליל ופומבי לעוברי דרכים (מחז' ויטרי 629). — *ובַעֲלִיל העיר,לעיר: נמצא בעליל העיר היו מודדין שמצות עיסוק מדידה (תוספת' סוט' ט א). ומדדו שאפילו נמצא בעליל לעיר היו מודדין שמצוה לעסוק במדידה (גמר' שם מה.). — ובסהמ"א: אפילו נמצא בעליל מצוה לעסוק במדידה שמתוך שיהיו עסוקים בדבר יבאו מתוך הערים הנמדדות ומי שהלך מביתו ולא חזר באים בני משפחתו ומכירים הנרצח (חזקוני על התורה, שפט' כא ב).