*, ש"נ, מ"ר °עֲלִיזוֹת, שה"פ מן עָלַז, — כמו עֶלְזָה: בעשרה לשונות נקרא שמחה גילה שמחה שישה עליסה עליזה פצחה רנה צהלה חדוה הריעה (אדר"נ לד). — ובסהמ"א: מן הלב וב' הכליות יבא ההרהור והמחשבה והעצה והעליזה מן הכליות (ר"ש דונולו, חכמוני ה). ואני עתיד לבאר ענין העליזה באות העין בע"ה (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, כי). שהעליזה והעצה מן הכליות דכתיב ותעלוזנה כליותי (רזיאל המלאך, ח.). —ומ"ר,  ואמר הפיטן: געי בבכיה מעטרת בעליזות היית מקדם והנך לבזות (אמרתי שעו, קינ'). להקדים קריאת שקלים בחדוה ובעליזות שמור תשמרון את כל המצוה הזאת (את פני מלך, יוצ' שבת הפסקה ב).