ד. ענה – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

ד. ענה

1, ממנו ד.עָנָה, *ב.עִנּוּי,

1 [ בערב' עַ'נַּי غمي, ובסור' עַנּי. ונמצא גם במצרית עִנּי ואולי גם באשור' אֶנוּ.]