ש"ז, — שה"פ מן עִקֵּשׁ: ישרני מעקוש זחיחים חשכנו מבול שוחחים (ר' משולם בר' קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). — ובתגי האותיות ועקושן ולפופן ושאר תקוני ספר תורה (ר' שם טוב, בדי ארון, ספ' תגין, 29).