עֶקֶף

*, ש"ז, מ"ר עֲקָפִים, — רמאות, כמו עֲקִיפִים: אודך יי' אלהי בכל לבי ביצר טוב וביצר רע שלא יהיה בהם עקף1 (מדר' תהל' פו). — ובסהמ"א: שלא יהיה לך עקף ועקב עוקבה ותרמית (הרוקח, שרש טהרה). — ואמר הפיטן: אזהרת רצח ועקף שמענו בארשת (ר' מאיר בן יצחק, אדיר ונאה, יוצ' שבת אחר שבוע'). — ומ"ר: והשתא דקשישנא איני יכול לצאת ולבוא בעקפים2 וגלגולי דברים ולהתוכח בדברי הפוסקים (ר"ש מורפורגא, שמש לדקה, שו"ת ב,ו:).



1מדר' שוח"ט, הוצ' בובר, תהל' פו: עקב.]

2 [אולי צ"ל:בעקיפים.]

חיפוש במילון: