*, עוקץ, עוּקָץ1, ש"ז, מ"ר עֳקָצִים, עוקצין, עוּקָצִים, דבר חד שעוקץ ודוקר, — א) אבר הדוקר של בעלי חיים, Stachel; aiguillon; sting, עֹקֶץ עקרב: מה עקרב מכה בעוקצו כך היין מכה בסופו שנא' אחריתו כנחש ישך מד"ר במד' י. —  ובהשאלה, שם של צמח דוקר: לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת ירוש' ע"ז ב ב. — מה הדבורה הזו דובשה לבעלה ועוקצה לאחרים כך הן דברי תורה סם חיים לישראל וסם המות לאומות העולם מד"ר דבר' א. —  ושל נחש מלאכותי: הרחוש שנפרץ ושנוטל עוקצו טהור תוספת' כלים ב"מ א ט. — ובסהמ"א: ועל כל חליה וחליה יש בו (בגיהנם) שבעה עשר אלפים עוקצים ועל כל עוקץ ועוקץ יש בו תשעים ושנים אלף כדי מרה וכולן מזומנין למי[ני]ן ולמשומדין ולאפיקורסין גנזי שכטר א, גינצורג 184. ומהם (מן הרמשים) אשר אין להם עוקץ היונק (זויג שטאכל) ומהם אשר להם קנה ארוך ברוך לינדא, ראש למוד' ו, כד.. — ומשל: אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך רש"י, במד' כב יב. — ואמר הפיטן: צערו כעקרבי עקצים וצערו כנמלי שקצים ר' שלמה הבבלי, אין צור חלף, שבת א חנוכ'. — היעשו הדבורים צוף דברי באין עקץ דממתקי ויערי ר"א הבדרשי, חרב מתהפכת, בסוף ספ' חותם תכנית. — ב) *חֹד של מחט, Spitze einer Nadel; pointe d'aiguille; point of needle מחט שנטל חרירה או עוקצה טהורה כלים יג ה. — ג) עֹקֶץ של פרי, זנב הפרי, הבד הדק המחבר את הפרי לענף, Stengel; tige; stalk המוציא אוכלין כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשעוריהם חוץ מקליפיהן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומרסנן שבת ז ד. עוקצי תאנים וגרוגרות והכלוסים והחרובים הרי אלו מטמאין וכו' ר' יוסי אומר אף עוקץ דלעת עוקצי האגסין וכו' ושאר כל העוקצים לא מיטמאין ולא מטמאין עוקצ' א ו. חמשה דברים נאמרו בדלעת אונית אסורה בסיכוך על גבי זרעים עוקצה טפח אוסרת כל שהוא וכו'. תוספת' כלא' א ו. אין נוטלין שרביט של רמן ולא עוקצין של רימון בצד סדין של שקמה שם י. עוקץ עינב מטמא ומיטמא ומצטרף שם עוקצ' א א. ר' היה לוקח קישואין בכורות למלכות וקובע מעשר שני שלהן על כל עוקץ ועוקץ ר' חנניה, ירוש' מ"ש ד א. אי זהו בצל של רכפה כל שעוקצו נמעך לתוכו שם מעשר' ה ז. אילו הן הקריקס כל שעוקציהן מעוטין והלקטיהן מרובין שם. כל המרבה בבדיק' וכו' במה לקטן בעוקציהן לקטן וכו' שם סנה' ה ב. מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים בבלי שם מא.. אמר להן תאינה זו עוקציה דקין עוקציה גסין שם. מה התאנה הזו אין לה פסולת אלא עוקצה בלבד ר' יודן, מד"ר בראש' מו. כפות תמרים זו רבקה מה תמרה זו יש בה אוכל ויש בה עוקצין כך העמידה רבקה צדיק ורשע שם ויקר' ל. —  עֹקֶץ של אתרוג: עלתה חזזית על מיעוטו (של אתרוג) ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר סוכ' ג ו. — ובסהמ"א: וכפיטמה שלדד או עם העוקץ במקום הדבוק באילן קודם שכורתין את האתרוג וכו' גאוניקה ב, גינצבורג 271. פיטמתו ועוקצו שניהן בזנב עוקצו שניטל העץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג הוי חסר ופסול תניא רבת', אתרוג. ניטל עוקצו (של אתרוג) ניקב ולא חסר כל שהוא חסר שם.  ורבינו יצחק הלוי סבור דפיטמתו היינו זנבו ועוקצו נמי היינו זנבו ר"י מוינה, אור זרוע ב, סח.. — ומ"ר * עֳקָצִים, עוקצין, שם של המסכת האחרונה של סדר טהרות. —  וחֻדה של אות: מה ב' זה יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחריו אומרים לב' מי בראך והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואומר זה שלמעלה בראני ומה שמו והוא מראה להן בעוקצו של אחריו ואומר יי שמו מד"ר בראש' א. — ד) חֹד של השדים, warze; mamelon; nipple  איזהו סימניה וכו' כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור רבי יוסי, נדה ה ח. מאי עוקץ וכו' עוקצו של דד שמואל, שם גמר' מז.. — ה) האחורים של גוף הבהמה עם הזנב, Hanke; hanche; haunch הפיס השני מי שוחט וכו' ומי מעלה אברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל וכו' יומ' ב ג. בא לו חעוקץ חתכו ונתנו למי שזכה בו תמי' ד ה. חוטין שבעוקץ אסורין רב יהודה, חול' צג.. ויהי האדם לנפש חיה וכו' מלמד שעשה לו עוקץ כחיה יהודה בר', מד"ר בראש' י. — ובסהמ"א: חמשה חוטין יש בעוקץ שלשה מימין ושנים משמאל תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 146.