עָקְפָה

°, ש"נ — כמו עֶקֶף: ראובן שהוא חזר על הקרקע תחלה לקנותו והבטיחו שמעון שלא יקנהו והלך בעקפה וקנאו מה שעשה שמעון עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות (ר"מ מרוטנברג, שערי תשוב', 202).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים