ש"נ, סגֻלת העקר, כמו ב. עִקּוּר, unfruchtbarkeit; stérilité; barrenness: שלא הפילה מחמת עצמה בעקרות שחוששין לה אחרים ואין נושאין אותה (תלמידי ר' יהודאי גאון, הלכ' פסוק' יג, 87). אילמלא שהתה עם הראשון עשר שנים ולא ילדה והיו לראשון בנים מאשה אחרת וכו' היתה מתחזקת בעקרות (תשו' גאו' מו"מ קסו).  ויען יצחק את רבקה אשתו לאמר וכו' עתה ממך היה העקרות הזה אלינו (ספ' הישר, תולדות). הוא אמר הפילה בתוך עשר כדי שישהה עמה והיא אומרת לא הפלתי נאמנת שאינה מחזקת עצמה בעקרות (רמב"ם, אישות טו יג). ומהחלק הזה גם כן הרבה מספורי התורה כמו העקידה ועקרות האמהות וכו' (ר"ח קרקש, אור ה' ב ו ב).  שלא היה דומה עקרותה (של רבקה) לעקרות שרה וכו' ורבקה היה עקרותה מצד אחר (ר' אנשלמה אשתרוק, מדרשי התורה, הוצ' עפפנשטין 42).  שהקדוש ברוך הוא מתאו' לתפלתם של צדיקים שאמרוהו בענין עקרות האמהות (ר"י אבוהב, נהר פישון, לט:).  ולפי שהשכול והעקרות נמשך ממנו (מהייחוד) גם כן אמר שהעבודה אל השם תגן ותושיע מזה (ר"מ ן' גבאי, ס' עבודת הקדש טו).