תוש"ז, עִקֶּשׁ, מ"ר עִקְּשִׁים, סמ' עִקְּשֵׁי, — עִקֵּשׁ הפך מן יָשר, אדם שהלך בדרכים לא ישרים,krumm, verkehrt; pervers; crooked, perverted: דור עִקֵּשׁ ופתלתול (דבר' לב ה). עם נבר תתבר ועם עִקֵּשׁ תתפל ש"ב כב כז.  צנים פחים בדרך עִקֵּשׁ שומר נפשו ירחק מהם (משלי כב א). — לב עִקֵּשׁ: לבב עִקֵּשׁ יסיר ממני (תהל' קא ד). — עִקֶּשׁ לב: עִקֶּשׁ לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה (משלי יז כ). תועבת יי' עִקְּשֵׁי לב ורצונו תמימי דרך (שם יא כ). — ועִקֵּשׁ שפתים: טוב רש הולך בתמו מעִקֵּשׁ שפתיו והוא כסיל (שם יט א). — ודרך עִקֵּשׁ: אשר ארחתיהם עִקְּשִׁים ונלוזים במעגלותם (שם ב יה). טוב רש הלך בתמו מֵעִקֵּש דרכים והוא עשיר (שם כח ו). — ובמדר': שמשו שניהם כאחת הרי זו דרך עקש וכו' היכי דמי כגון דיתבי לצדדין מתוך כך הולד יצא עקש (כלה רבת' א). — ובסהמ"א: (ויברח) מלדבר עם הכסיל ומחלוק עם עקש ומהחליק לשון לנבל (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 27). בנזהר עצמו להסיר ולהרחיק מעליו עקשות פה ולזות שפתיי שלא יהיה עקש בפיו (ר"י בן נחמיאס, פי' משלי ד כד). — ואמר המשורר: והצדק בקש ואל תהיה עקש עבור לא תוקש בלבות המורים (דונש בן לברט, דעה לבי חכמה). ומשפטו כמשקלת לכל עמו יסדהו וזד יהיר אשר עקש דרכיו האבידוהו (ר"ש הנגיד, אהוב נפשי). לכודה במוקש פתלתל ועקש נשאת סבל מענת כבל (ר"י הלוי, אהה אדני אלהים). — ואמר הפיטן: ערך בה חק לעם מפזר עבור מלפתל עקש כמין וזר (ממרה תקף, יוצ' שבת פרה). — ומ"ר: מגן אלקים גורשו פותים מעיקשי גא לחרוש כמיתים (ר' משולם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, Elbog., Stud.127). ובמשמ' עַקְשָׁן, קשה עֹרף: ושאלו לאדם גדול במה הגעת אל כל הכבוד הזה ואתה מן הכושיים ואמר בדבר אמת והנאמנות והמנע מן העיקש ושלא שאלתי על מה שאינו צריך לי (ר"י א"ת, מבח' הפנינים לרשב"ג, 90). זד יהיר שמו הוא העקש המתמיד על השקר (הוא, סה"ש לריב"ג, יהר). — ונק' עִקֶּשֶׁת, עקשית: ויך את האתון במקל פעם ראשונה ושניה הכה אותה במתג או בשוט ופעם שלישיה במקל כדרך שעושין לבהמה עקשת שעסקיה רעים (חזקוני, פי' התורה, במד' כב כז). כי מה שהוא מתעקש ומפציר ומעפיל להשיג לא ישרה נפשו ר"ל אין לו נפש ישרה אבל נפש עקשית ומפצירה (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, נח:.).