קל לא נמצא במקורות הקדומים.

― פִע', עִקֵּשׁ, יְעַקֵּשׁוּ, מְעַקֵּשׁ, עִקְּשׁוּ, ― עִקֵּשׁ הישרה, עִקֵּשׁ אותה, verdrehen, verkehren; pervertir; to pervert:  המתעבים משפט ואת כל הישרה יְעַקֵּשׁוּ בנה ציון בדמים וירושלם כעולה (מיכ' ד ט-י). ― ועִקֵּשׁ את הדרך: דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלתם נתיבתיהם עִקְּשׁוּ להם כל דרך בה לא ידע שלום (ישע' נט ח). הולך בתום ילך בטח וּמְעַקֵּשׁ דרכיו יודע (משלי י ט). ―  ובמדר': ועמד אליהו והתפלל לפני הקב"ה ואמר וכו' אף האשה הזאת שאני יודע שמתוך צרת בנה דברה עלי לעקשני (פדר"א לג). ―  ואמר המשורר: אזרח רענן פרח כשושנה במשכת חדק מעקשי נכונה (רמב"ע, אזרח רענן). קרא לא לעקש תנאף ביוקש אבל היה מבקש זרע אלהים (ר"י הלוי, יום בקול המלה). חטאו עקש דרכו במוקש ומערב בקש והנה מזרח (הוא, יעץ ומקים). ― ואמר הפיטן: צורר בגאון וחרון מימיניו לנקשה מחמש חמש בסאסאה בשלחה לעקשה (ויושע אור ישראל, יוצ' שבת א אחה"פ). יצרם קשקשו ואותות הקישו ואותי עקשו אללי לי (ר' מנחם בן מכיר, אבל אעורר, קינ'). ― ומי שאינו מבין והוא שאינו משיג נקודת האמת אעפ"י שממציא המצאות רבות אינו הולך משרים אלא מתואר מעקש מעוות או נלוז (רנה"ו, יין לבנון, אבו' ו, קפו.).     

― נִפע', נֶעְקַשׁ, ―  נֶעְקַשׁ דֶּרֶךְ, שהוא מעקש דרכיו: הולך תמים יושע וְנֶעְקַשׁ דרכים יפול באחת (משלי כח יח). ― ובסהמ"א: והנה תורת חכם מקור חיים נתנה מאת ה' מן השמים לישר את הנעקשים בנתיבתם והמטים עקלקלותם (ר"א הקראי, ג"ע, הקד', ב.). הנה יש לו לאדם כשיראה פתיל תכלת וכו' לזכור את כל מצות ה' אשר נתנו לישראל לישר הנעקשים באורחותם (שם תפלה, פא.). ― ובמשמ' נתעקמו: זנבו וכנפיו שחורות ועליהם פצלות נעקשות יורדות ממראה תכלת לבנה (שיינהק, תולדות הארץ א קל). ―  ואמר המשורר: הנעקשו שבילי רום וחמה בדרך לא סלולה היא נחויה (רמב"ע, הלעד הזמן). ― ואמר הפיטן: טמנו לנו פח ומוקש ישור כשך יוקש עבור ממך להעקש (רשב"י, בר' אבון, אל אל חי, יוצ' שבת ב' אחה"פ).

― קל, יַעְקְשֵׁנִי, ― עָקַשׁ אותו, עשהו עִקֵּשׁ: אם אצדק פי ירשיעני תם אני וַיַעְקְשֵׁנִי (איוב ט כ).

― הִתפ', °הִתְעַקֵּשׁ, נִתְעַקֵּשׁ, ― א) כמו נפע', נעשה עִקֵּשׁ, לא ישר, קשה: שכשתלמיד יושב בפני רבו וישא ויתן בדבר הלכה יודע רבו לאיזה צד לבו נוטה ומה מתעלם ממנו ומה מתברר לו ומה מתעקש עליו (תשו' גאו' קדמו' מו, קסל). ― ב) התנהג כעקשן, הקשה את ערפו, עמד על דעתו: ואני מפרשו לשון עקש ופתלתול נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי (רש"י, בראש' ל ח). ואשר גרם לקצת המתגאים והמתגדלים להתנהג במדה הזאת היא שהם מתעקשים וטוענים כי הנפש מתאוה אל הגדולה וקשה בעיניה השפלות (ר"י א"ת, תק' מדה"נ לרשב"ג כז). והלשון הזה דומה למה שאומרים הערב אסתיהר פל' כשהוא מתעקש ומתגלע ומתמיד על עקשותו (הוא, סה"ש לריב"ג, יהר). איננו מכחיש טבע האפשר כי אם מתעקש חנף (הוא, הכוזרי ה כ). אלה ההקדמות לא יכחישם אלא מתעקש (ראב"ד, אמו"ר, 43). ואנחנו לא נתעקש שלא יהיו שום תארים אחרים שיתכנו עליו ית' וכו' ומי שיתעקש בשיהיה להם מספר מה על כל פנים כבר התחכם בעיניו התחכמות גדולה (שם 56). הששה דברים אשר שנא ה' ראשונה היא העזות וכו' חמישית המתעקש ורוצה לעמוד על דעתו אפילו במקום שחולקים עליו רבים (ר' אברהם יגל, לקח טוב, ט.). וגם אם אולי יתעקש החולק ויאמר שלא ימצא לעולם שווי בהכנה ודבקות בין שני מעיינים וכו' (ר"ע ספורנו, אור עמים, מד:). ואם תתעקש ותאמר אחרי שהרמב"ם מנה בהקדמתו לספר משנה תורה וכו' (רצה"ח, עטרת צבי, תפארת למשה א, ה:). או יאמר מפי עוללים ויונקים ההולכים לתומם בלתי מתעקשים בחקירות טבעיות ויונקים חלבה של תורה (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה לד). רק בבקשה ממך אל תטריחני בחנם להקיפני בתשובות חבילות שאין בהם ממש ובלי יסוד חזק כדרך המתעקשים (ר"י עמדין, שאילת יעבץ א, לח.). ודבר זה אינו כדאי אף להעלות על הספר אך מחמת שכבר נתעקש בו אחד מוכרח אני לבאר ולהוציא מלב המתעקש (ר"מ סופר, חתם סופר, או"ח, קמה). ―  ואמר המליץ: כנחש צפעוני נתעקשת בשביליך ומפשעיך החסיל אכל יבולך (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוסר א, י:).