1, ש"נ, — סגֻלת הָעִקֵּשׁ, — א) עקמימות, ערמה Verkehrtheit, List; tortuoisité, perversité; crookedness, perverseness, עִקְּשׁוּת פה, דבור של ערמה ורמאות: הסר ממך עִקְּשׁוּת פה ולזות שפתים הרחק ממך (משלי ד כד). אדם בליעל איש און הולך עִקְּשׁוּת פה (שם ו יב). — ובסהמ"א: שאין לו דעת הנפש השכלית לשוב מדרכי העקשות לא טוב הוא (פי' המיֻחס לראב"ע, שם יט ב). החונף מפתח העקשות והעקשות מפתח האשימים (ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופ' ב יב). ההתפקרות אשר הוא נמשך אל דעותיהם והוא עקשות ונלוזות דרכם (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ב י ). בעל המבישה אם היה בחברתה הוא נלחם תמיד בעקשותה (שם יב, ד"ה והרביעי). —  ואמר הפיטן: שלוך לים עקשותי שיננתי חיצי קשתי שמע תפלתי ורחישתי שאילתי ובקשתי (ר"א הקליר, Elbog., Stud. 120). —  ב) * כמו עַקְשָׁנוּת, קשי ערף, עמידה על הדעת, Eigensinn, Hartnäckigkeit; opiniâtreté; obstinacy: חזר ואמר תמה אני דבית מקדשא חרב ואת קיים בעקשותיך (מדר' שה"ש א, גרינהוט יד.) — ובסהמ"א: וכל ימי אשר נגע העקשות בלבבנו ולא נודה לרצון אלהינו להשלים חפצו וכו' (יוסיפון פה, פרנקפ').  מי שיוכל למנוע עצמו מארבע נוצל מארבע נמנע מארבע המהירות והעקשות והגאוה והעצלות וכו' (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 60). ואין הגבורה העיקשות בדברי שקר וההתמדה על השוא וסבל היגיעה (הוא, תק' מדה"נ, מו.). דור עקש ופתלתל תאר כפול העין והלמד וענין הכל עקשות והתמדה על הדבר (הוא, סה"ש לריב"ג, פתל). ומן הדומה שהעקשות הוא דבר מורה על שני ענינים הענין האחד הוא שהוא הפך לדבר הישר וכו' והענין השני הוא שהעקשות באה ג"כ על האדם העקש בחכמתו ושאינו מודה על האמת (ר' זרח' מברצלונה, פי' משלי, השחר ב, 170). ומניין שלא יתחיל לדבר עמו שנאמר באזני כסיל אל תדבר הואיל ורוב פעמים מדבר בעקשותו הלך אחר הרוב (ספ' חסידים, תתתתשעא). ותסיר עצמך מן המהירות ומן העקשות (ר' אלעזר מגרמיזא, הרוקח, הקד'). כי תמצא בו מרמת שועלים וגנבות חתולים וכו' ועקשות חמור וסכלות שור (ר"י חריזי, תחכמונ' מו). ומכריחות אותך להודות בהם על פני עקשותך (רמב"ן, מלחמ' ה, הקד'). והרי עשיר זה עקשותו לא תניחהו להכין צדה לעולם הבא (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי כח ו). כי אין בלשונות טענות מכריחות לבעלי הצורות להורות על פני עקשותם (ר"ח קרקש, אור ה', ב א ג). וכי קודם שתשלחם אתה רוצה לדעת כי אבדה מצרים בשביל עקשותך (חזקוני, פי' שמות י ו). וכי ימצא איש אשר בדמי הסכלות יתגולל ובעפר העקשות יתבולל (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 11). —  ומ"ר עִקְשִׁיּוֹת: ומאנו במודעי מרמות ומזמות ודקדוקים ועמוקים עקשיות ותושיות (צואת הרמב"ם). נפתולים וכו' עקשיות גדולים נתעקשתי ונפתלתי עם אחותי לאה (ר"י אברבנאל, בראש' ל, ד"ה וירא כי שנואה).