א. עָר

1, ש"נ, —  כמו עיר, בפרט בלשון הקדומה: כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה עָר מואב בעלי במות ארנן (במד' כא כח). כי בליל שדד עָר מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה (ישע' יה א).



1 אולי מזה מ"ר עָרִים מן עיר.

ערכים קשורים