א. עָר
1, ש"נ, — כמו עיר, בפרט בלשון הקדומה: כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה עָר מואב בעלי במות ארנן (במד' כא כח). כי בליל שדד עָר מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה (ישע' יה א).
1 אולי מזה מ"ר עָרִים מן עיר.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.