1, ש"ז, מ"ר עָרִים, עָרֶיךָ, — כמו צָר: ויאמר שמואל (לשאול) ולמה תשאלני ויי' סר מעליך ויהי עָרֶךָ2 ויעש יי' לו כאשר דבר בידי (ש"א כח יו-יז. — ומ"ר: ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עָרֶיךָ3 (מיכה' ה יג. אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך4 (תהל קלט כ). — ואמר המשורר: ברוח אלהינו פיו יפער לאכל הצר ולטרף הער (סעדיאנה, שכטר, 72). צמותי קדקד מרוטי שער חלצם בחסדך מכף צר וער (ר"י אבן אביתור, ארשת שפתי, שער השיר, 13). וכל רעיו לחפצו הם דרושים וכל עריו בבור אפו אסורים (רמב"ע, התרשיש א לו). ומפיו ימשכו רעיו תרופה מנהו יהיו עריו מחולים (שם י נח). וראשם יהיה שמור לעולם ויפדה בכל שוטנים וערים אשר בחר בשם טוב משמנים וטוב מכל בדולחים ודרים (ראב"ע כ"י גני' קהיר). וכמה ראתה עיני אהובים השיבם השחוק שונאים וערים (ר"מ הקראי, לקו"ק פד). וכל אויב ורע ישפיל לרגלם  וימשילם עלי שונאים וערים  (שם, צ). למה הרגזתני לענות אל מאמריך וחשקי סר מעליך ויהי עריך (עמנ' מחב' ג). נפשי עורי לקראת ערי זוקן המחריד פי רדפי(שם ד). הא הא ערי עלי אשרי לו על דתי דמי הוזה (עונננ' פרנסיס, גני מודח, קבץ על יד א, 103). מאז אהבתני מבור מלטתני עתה נטשתני ביד ערי וכו' חון עלי ועל עולי בישועתך הראיני (ר"א עראקי, ספר הפזמונים, כה:). חושה לנקום מכל צרי וערי אדעה תוכל יכול פארי נזרי (שם ל.). השב הדרי ועל ראש ערי מהר הנף חרמש צור מגן ושמש (ר"י נג'ארה, יה חיש, עולת תמיד, קלג). יבקע אז אורי ויהי מכל נודע סבי תקים ערי פזר לו יתודע  (אורי נר, כנף רננים, ב:). נהפך לב שאול לדוד ויהי ערהו (שלום הכהן, ניר דוד, 51). ערי ימצו כוס שממה רעי יינקו משד נחמה (ריב"ל, יום אגוע, באר יצחק, 181).