*, עריי, ש"ז, — דבר שבמקרה, שאינו קבוע, דבר טפל שאין לו חשיבות, Zufälliges, Neben-sächlich; hasard; chance, subordinate: אין עראי לכלאים (כלא' ב ב). כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי1 (סוכ' ב ט). המכסה את הדם יכסנו ביד ואל יכסנו ברגל שאין עושין את המצות עראי (תוספת' חולין ו י). אתם עשיתם את דיני עריי בעולם אף אני אעשה אתכם עריי בעולם (ספרא, בחוק', פרק ה). לפי שאין עושין אהל עראי בתחילה בי"ט ואין צ"ל בשבת (עירוב' מד.). עשה תורתך קבע כיצד שאם שמע אדם דבר מפי חכם בבית המדרש אל יעשה אותו עראי אלא יעשה אותו קבע (אדר"נ יג). — וסומך לשם אחר: יכול יהיה אדם אוכל אכילת עראי בשדה ת"ל עשר תעשר (ספרי דבר' קה). אוכל בהן (בתפילין) אכילת עראי ואינו אוכל בהן אכילת קבע ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע (בשם ר' אבא בר ירמיה, ירוש' ברכ' ב ג). אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי (רבא, סוכ' ב.). בנין קבע אסרה תורה בנין עראי לא אסרה תורה (ר' אשי, ביצ' לב:). — וש"ת: השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא (ר' ששת, ברכ' כג:). — ובסהמ"א: אך מרוב כעס ומהירות מעורב עם יהירות עברת עליהם וקראת קריאת עראי ראשי פרקיהם (ר' זרחיה הלוי, או"נ ב, 127). — ותה"פ: אבל המוליך לביתו אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו (מעש' א ה). אוכלין ושותין עראי1 חוץ לסוכה (סוכ' ב ד). אבל אמר פירות תלושין אילו עשויין תרומה וכו' הרי זה אוכל מהן עראי (תוספת' תרומ' ב ז). המנכש עם חנוני בחנות אף על פי שפירותיו טבל לא יאכל מהם עראי (שם ח ז). אוכלים עראי מן העיסה עד שתתגלגל (ספרי במד' קי). מעשה וכו' ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסוכה (ירוש' סנה' ז ב). האומר לחברו צא ולקט לך תאנים מתאנתי אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי (עירוב' לב.). — ובסהמ"א: פרשה ראשונה צריך שלא יקראוה עראי (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, קסא:).