ה. עָרַב

1, פ"י, עָרַב את לבו, העיז, מצא את לבו, wagen; oser; to dare: והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה עָרַב את לבו לגשת אלי (ירמ' ל כא).



1 ואולי זה באמת מן ג. עָרַב, כאלו נתן את לבו בערבון. [כך רש"י: לשון ערבון. וכן החדשים. וריב"ג ורד"ק פרשו היטיב, מן ז. עָרַב.]

ערכים קשורים