ב. ערה

1, ממנו ב.עָרָה, עֶרְוָה, עֶרְיָה, *הַעֲרָאָה.



1 [כך בכנענ' (Lidzb. 345) ובערב': עַרִיַ, הכתיב הערבי חסר במקור. היה ערום.]