קל לא נמצא.

— הִתפ', הִתְעָרָה, — מִתְעָרֶה, דבק, ובהשאלה, משריש1: ראיתי רשע עריץ וּמִתְעָרֶה כאזרח רענן ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא (תהל' לז לה-לו). — ואמר המשורר: בהם צדיק נדכה ונכרה ורשע מתערה ומתגאה {ראב"ע, חי בן מקיץ). לגן רענן ומתערה באי צביה שם תשמעי קול קורא כי הנני בא (ר"י נג'ארה, לגן רענן, ו, פרידלנדר 4). — פִע', *עֵרָה, עירה, — חבר והדביק: עירה כל הפרשה כולה (ספרא קדוש' פרק ה). אבל  עי'ב. עדר, הערה.

— פֻע', *עֹרָה רק ביננ' מְעֹרֶה, מעורה, — דבוק ומחֻבר: אוכל שנפרס ומעורה2 מקצת ר' מאיר אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו (טבול יום ג א). יחור של תאנה שנפשה  ומעורה2 בקליפה רבי יהודה מטהר וחכ"א אם יכול להיות תבואה שנעקרה ומעורה אפיו בשורש קטן טהור (עוקצ' ג ח). בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואמרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה (רב קטינא, יומ' נד.). מהו כמער איש ולויות אמר רבה בר שילא כאיש המעורה בלוייה שלו (שם נד:). השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב ר' יעקב אומר אם היו מעורות3 בגידין אסורות (ביצ' ז.). נדלדלה כבד ומעורה בטרפשי' מהו (ר' זריקא, חול' מו.). האבר והבשר המדולדלין בבהמה ומעורין בחוט השערה יכול יטמאו טומאת נבלה ת"ל וכו' (שם קכז:). — ובסהמ"א: ואת האבר המדולדל כלומר שנחתך ממנה אבר ומעורה במקצת (רגמ"ה, חול' עג.) . אבל ביצה מעורה היא באשכול (תוספ' תמור' לא.). השתחוה לחצי דלעת וחצי האחר מעורה בו הרי זה אסור מספק שמא זה החצי כמו יד לחצי הנעבד (רמב"ם, עכו"ם ח ג). ואח"כ פסק עיקרו שהוא מעורה באילן הזקן (הוא, מ"ש ונ"ר, טו). — ואמר המליץ: ומה לי על פרישותם ולבם ליחודים כמער אש מעורים (פרנשיס, לבי מודח, קבץ על יד א, 112)