°, עֵרוּבִיִּי, ת"ז, נק' עֵרוּבִית, — של עֵרוּב, מעֹרב ומעֻרבב: לפי זה יאמר בהם שהם צורות עם השמים לא זולת וכמו שביארתי מהתקשרות המציאותיי לא העירוביי (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, פט.). הרכבה שכונית כמעשה האלדיג'ייא או הרכבה ערובית  כמעשה התריאק (רש"ט שפרוט, עין כל, פי' על קאנון א"ס, 5, כ"י ביהמ"ד שכטר).