ב. עִרְעֵר

*, פ"י, — שפשף והדיח את הגרון, הפה וכדו' בנוזלים, gurgekn; gagarizer; to gargle: החושש בגרונו לא יערערנו1 בשמן אבל נותן הוא שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע (תוספת' שבת יב (יג) י). — ובסהמ"א: אם ישחק הסרטן הנהרי וכו'  ותערער בו על בעל המחנק וכאב השקדים יבריאהו (ראב"ע, ספ' הנסיונות ד ב, כ"י פריס). תערער גרונך ושינך ןחכך כבשם מטהר לשונך וחכך (שלמה רופא ברגויש, חרוזי אבן סינא). אם נראו אותות הבלגם יערער וירחץ הראש במי בישול וכו' (נרבוני, א"ח ג, כ"י ביהמ"ד שכטר).



1תוספת' תרומ' ט יב, הגרסה : ירדנו, ובבלי ברכ' לו.: יערענו.]