ב. עִרְעֵר
*, פ"י, — שפשף והדיח את הגרון, הפה וכדו' בנוזלים, gurgekn; gagarizer; to gargle: החושש בגרונו לא יערערנו1 בשמן אבל נותן הוא שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע (תוספת' שבת יב (יג) י). — ובסהמ"א: אם ישחק הסרטן הנהרי וכו' ותערער בו על בעל המחנק וכאב השקדים יבריאהו (ראב"ע, ספ' הנסיונות ד ב, כ"י פריס). תערער גרונך ושינך ןחכך כבשם מטהר לשונך וחכך (שלמה רופא ברגויש, חרוזי אבן סינא). אם נראו אותות הבלגם יערער וירחץ הראש במי בישול וכו' (נרבוני, א"ח ג, כ"י ביהמ"ד שכטר).
1 [בתוספת' תרומ' ט יב, הגרסה : ירדנו, ובבלי ברכ' לו.: יערענו.]