ש"ז, — כעין זבוב דק שאוכל בגד וכדומ', Motte; teigne, mite; moth: הן כלם כבגד יבלו עָשׁ יאכלם (ישע' נ ט). כי כבגד  יאכלם עָשׁ וכצמר יאכלם סס (שם נא ח). ואני כָעָשׁ לאפרים לאפרים וכרקב לבית יהודה (הוש' ה יב). בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כָּעָשׁ חמודו (תהל' לט יב). אף שכני בתי חמר וכו' ידכאום לפני עָשׁ (איוב ד יט). והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עָשׁ (שם יג כח). — ואמר בן סירא: כי מבגד יצא עש ומאשה רעת אשה (ב"ס גני' מב יג). — ובמדר': כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן (מד"ר דבר' ב). — ואמר המשורר: יעזב לאחרים רכושו יצועו רמה ועש לבושו יקר פדיון נפשו ישוב עמלו בראשו יום ענות אדם (רשב"ג, אדני מה אדם). ועשש כעש עצמו וסר מאנוש טעמו ופרץ זמן כרמו ונשחתו זמירותיו (ראב"ע, בשם אל אשר אמר). ולו תעלה אל עש בשאול כרקב תבלה כבגד אכלו עש (ר"י בן זבארה, שעשוע' ב, דודסון 16). מי יערוך עש להעיש וכסיל לככב כסילי או בן חמור לגמלי וכו' (ר"ש בונפיד, אטמון בחבי, דברי חפץ, אדלמן 22). — ומ"ר °עָשִׁים: מביא אז את העשים ויתושים קבוצים קבוצים (ר"י הדסי, אה"כ מב, כד.).