ש"ז, — כמו עַיִשׁ: עשה עָשׁ כסיל וכימה וחדרי תימן (איוב ט ט). — ובסהמ"א: החוקק אשמן לי את כסילי עש המגביהי שבת וכו' (רסע"ג, ספר הגלוי, כ"י). יודוך ה' אלהינו מאורות רקיע זיו חמה בהליכתו ולבנה בתחלת חדושה וכו' עש וכסיל עם סדר כימה (סרע"ג, הוספ' ותקונ', 24). ולא יסוף עדי עש תהי ספה וחוג צדק ומאדים (ר"מ הקראי, לקו"ק פב). — ואמר המשורר: זכרתימו (את הידידים) והמדבר כסותי ועל ראשי כסיל ערום ועריה ועש יורה נתיב שחק לבניו (ר"ש הנגיד, הכל היום). ודמעתי מעידה כעדות עש לבת עיני אשר היא לבניה עדי בקר שקדה (הוא, ואל תנשי). ואצעדה תהי עש על זרעי ובניה רבידי צורני (רמב"ע, הקיצותי תנומת). איש יהיה משכיל בכל מדע וספר יחזה נפתל יהי עם עש ובית שמש לבבו יחזה (הוא, התרשיש י נ). ועש עם כסיל לפנות בצפון ובדרום קצותיו ועל גבם הליכיו ועקבותיו (ראב"ע, בשם אל אשר אמר). נותי היא באלון צעננים ולי נפש עלי ראש עש מכונה (ר"י חריזי, תחכמוני ג). מי זה ירחם דל יליד שועים צנח לארץ מגדלתו היה תמול דורך עלי ראש עש ויסקלו אורים מסלתו (שם כג). — ועם כנ': והאפל יכס שמש וסהר ולא יחשיך כסיל שחר ועשו (רמב"ע, דיואן קצה, בודל'). קומה צלח ורכב ודע כי הזמן רתם למרכבך בנות עשנו לא נחו לנו ימי נעם בכל תבל יגיל כי אם ביום פגשנו (הוא, לפני זמן כשיר). — בני, בנות עָשׁ1: אשר לבש מעיל צדק ואכן בנות עש ארגו אותו וטוו (הוא, דיואן נד). צלח ורכב נשיאי כי בני עש ומזלות למרכבתך רתומים (ר"י בן סהל, ויש אישים, JQR. 1913, 80). חמשה חברו חברת בני עש ונגדם כתרות עיש כפופות (ר"י הלוי, יפי קול). לנחל בין אשר מלא גדותיו וכוכב בין בני עש משכנותיו (ראב"ע, לנחל בין, כהנא א, 63). — ובשתי המשמ' יחד: כללו של דבר הכוכבים כבה אורם מזוהר תמונתו ועש נמסה כעש לפני חמדתו (הוא, חי בן מקיץ). ושיאו רם עדי היה בעיניו גבול לשאול ועש אל עש חשבו (טדרוס הלוי, קטע כ"י גני' בידי שפירא). בקום עש ורמה עלי עש וכימה (ר"ש בונאפיד, תנו קול רקיעים, דברי חכמים, פו).