עָשׂר, ש"ז, — עשרה, קבוץ של עשרה יחד, Zehnzhgl; décade: — א) במשמ' עשרה חדשים: תשב הנער אתנו ימים או עָשׂוֹר (בראש' כד נה). — ב) ושם כלי זמר בעל עשר נימים: עלי עָשׂוֹר ועלי נבל עלי הגיון בכנור (תהל' צב ד). — נֵבל עָשׂוֹר: הודו ליי' בכנור בנבל עָשׂוֹר זמרו לו (שם לג ב). אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עָשׂוֹר אזמרה לך (שם קמד ט). — ובסהמ"א, ואמר המשורר: קחי התף והנבל ושירי בנגונך עלי עשור ומנים (רשב"ג, ואת יונה). — ג) כמו עֲשִׂירִי, היום העשירי לחֹדש: בֶּעָשׂוֹר לחדש הזה ויקחו להם איש שה וכו' (שמות יב ג). בחדש השביעי בֶּעָשׂוֹר לחדש תענו את נפשתיכם (ויקר' יו כט). וּבֶעָשׂוֹר לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם (במד' כט ז). והעם עלו מן הירדן בֶּעָשׂוֹר לחדש הראשון (יהוש' ד יט). בחדש העשירי בֶּעָשׂוֹר לחדש בא נבוכדנאצר מלך בבל (מ"ב כה א). ובחדש החמישי בֶּעָשׂוֹר לחדש וכו' בא נבוזראדן רב טבחים (ירמ' נב יב). בחמשי בֶּעָשׂוֹר לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יי' (יחזק' כ א). —  צום העָשׂוֹר, יו"כ, ואמר הפיטן: צפה בבת תמותה צום העשור עמותה צאן בהענשה מיתה (צפה, מוס' יו"כ). מסטין בכבל אסור ותקות אסירי בשור ונקדישך בצום העשור קדוש (נחשב, שם). — ובלא צום: אמצת עשור לכפור תמה (ר' משולם בר קלונימוס, אמצת, יוצ' יו"כ).