*, עשייה, ש"נ, מ"ר עֲשִׂיּוֹת, — שה"פ מן עָשָׂה: נאמר כאן עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים מה עשיה האמורה בראש העברה אף עשיה האמורה בצפרנים העברה (ר' אליעזר, ספרי דבר' ריב). מה עשיה האמורה בראש ניוול אף עשיה האמורה בצפרנים ניוול (ר' עקיבא, שם). ת"ל וחדל לעשות החדל בשעת עשייה חייב שלא בשעת עשייה פטור (ר' זעירה, ירוש' פסח' ט ב). לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם לא היא עשייה היא קימה א"ר הילא עשייה בתחילה קימה כל שאילו תפול לא יקימנה (שם ע"ז ד ד). מצות אימתי מברך עליהן ר' יוחנן אמר עובר לעשייתן (שם ברכ' ט ד). דבר שעשייתו מצוה פטור ושאין בעשייתו מצוה במחלוקת (שם שבת יט א). מידי קריאה כתיבה הכא עשייה כתיבה וכו' והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה מה עשייה למפרע לא אף זכירה למפרע לא (מגיל' יז.). אילו ישראל וכו' שהקדימו עשיה לשמיעה (רב הונא בשם ר' אחא, תנחו' ויקר' א). — ובמשמ' הכנה, תִקון: כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה כגון החרדל צריך למתוק התורמוסים צריך למתוק (ר' הושעיה, מד"ר בראש' יא). — ומ"ר: שיהיו כל עשיותיו (של חשן המשפט) שוות (יומא עב.). אתיא מחטאת מצורע דכתיב ועשה הכהן את החטאת שיהו כל עשיותיו לשם חטאת (רבא, זבח' ח.). אין לוקחין פת מנחתום כותי וכו' אלא לאחר שלשה עשיות (כותים ב, קירכהיים). — ובסהמ"א: הקטרת נעשית בכל שנה ושנה ועשייתו מצות עשה (רמב"ם, כלי המקדש ב א). מודיעין אותן (את הגרים) כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרושו (הוא, אסורי ביאה יג יד). ויהיה ידו כידי ופיו כפי ועשיתו כעשיתי (שריד מעיר קבץ על יד ט, 7). — ובחכמת הקבלה, עֲשִׂיָּה בהבדל מן בריאה, יצירה: האצילות והבריאה היצירה והעשיה יאמר להם ג"כ רשימה חקיקה חציבה עשיה (פלח הרמון טז א). העשיה וכו' כולל עשר קלפות והרקיעים והמזלות וכל פרטי מעשה בראשית (שם ב). ואחר מדרגות היצירה עלה ברצונו ב"ה לעשות הויות רביעית והמציאם בדרך עשייה והם כל הדברים הנעשים מתחלת הנקודה שבסוף מדרג' היצירה (עסיס רמונים טז ז). ואם נבא לבריאה יצירה עשיה ירבו למעלה קושיות ותמיהות עד אין קץ שאין שום חכם ונבון יוכל לסבול אותם (רמח"ל, חוקר ומקבל, 3).