*, ת"ז, מן פחח1 לבוש בגדים קרועים, in zerlumpten Kleidern; en lambeaux, déguenillé; ragged, regamuffin: פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו (מגלה ד ו). פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומין או מי שראשו מגולה פורס את שמע וכו' (סופר' יד טו). פוחח אינו קורע (שמח' ט).