פּוֹחֵר

*, ש"ז, — יוצר כלי חרס, Töpfer; poiter; potter: וכן אמר שלמה וכו' יש פוחר מתאוה לכלי חרס כביכול כי יוצר הכל הוא (תנחו', ויקר' ד). ר' פָּחַר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים