פֶּחָר

°, ש"ז, מן א. פחר, — כלי חרס1 Tongefäss;vase d`argile; earthen vessel, ואמר הפיטן: סעורה ושבורה כפחר פצה מריב וחרחר בתפלת השחר (אימה בחר, שחר' יו"כ).עושה עיפה שחר רקוע אין שחר ונשבר כפחר המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר (אל אל שדי, יוצר שבת נחמו). פתע פתאום בבא מחר פגוזיך יתצו העיר כפחר (אודך, יוצר שבת א חנכה).



1 [ע"פ הארמ' (דני' ב מח.).]

חיפוש במילון: