1, פ"י, פָּעָל, פָּעַלְתָּ, פָּעַלְתִּי, פָּעֲלוּ, פָּעָלוּ, פֹּעֵל, פֹּעֲלִי, פֹּעֲלֵי, אֶפְעַל, תִּפְעָל-, תִּפְעָל, יִפְעָל, תִּפְעָלוּן, —  פָּעַל האדם דבר, עשהו, — tun; faire; to do: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתף פָּעַלְתָּ יי' שמות יה יז. כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פָּעַל אל במד' כג כג. פן יאמרו ידנו רמה ולא יי' פָּעַל כל זאת דבר' לב כז. כי גם כל מעשינו פָּעַלְתָּ לנו ישע' כו יב. וקם על בית מרעים ועל עזרת2 פֹּעֲלֵי און שם לא ב. מי פָעַל ועשה קרא הדרות מראש שם מא ד. גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אֶפְעַל ומי ישיבנה שם מג יג. גלעד קרית פֹּעֲלֵי און עקבה מדם הוש' ו ח. כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פָעֲלוּ שקר שם ז א. הוי חשבי און וּפֹעֲלֵי3 רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם [[בעיה: מיכ' ב א]]. כי פעל פֹּעַל בימיכם לא תאמינו כי יספר חבק' א ה. בקשו את יי' כל ענוי הארץ אשר משפטו פָּעָלוּ בקשו צדק בקשו ענוה צפנ' ב ג. שנאת כל פֹּעֲלֵי און תהל' ה ו. בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יִפְעָל שם ז יו. כי השתות יהרסון צדיק מה-פָּעָל שם יא ג. הולך תמים וּפֹעֵל צדק ודבר אמת בלבבו שם יה ב. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פָּעַלְתָּ לחוסים בך נגד בני אדם שם לא כ. אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פָּעֲלְתָּ בימיהם בימי קדם שם מד ב. אף בלב4 עולת תִּפְעָלוּן בארץ חמס ידיכם תפלסון שם נח ג. אף לא פָעַלוּ עולה בדרכיו הלכו שם קיט ג. כל פָּעַל יי' למענהו וגם לרשע ליום רעה משלי יו ד. כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פָעַלְתִּי און שם ל כ. חטאתי מה אֶפְעַל לך נצר האדם איוב ז כ. גבהי שמים מה-תִּפְעָל עמקה משאול מה תדע שם יא ח. האמרים לאל סור ממנו ומה-יִפְעַל שדי למו שם כב יז. הן כל אלה יִפְעַל-אל פעמים שלוש עם גבר שם לג כט. אם עול פָּעַלְתִּי לא אסיף שם לד לב. אם חטאת מה-תִּפְעָל-בו ורבו פשעיך מה תעשה לו שם לה ו. מי פקד עליו דרכו ומי אמר פָּעַלְתָּ עולה שם לו כג. —  ובמשמ' עשיית מלאכה: אף-יִפְעַל-אֵל (מהעץ) וישתחו עשה ופסל ויסגד למו ישע' מד יה. ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יִפְעָל תהל' ז יד. —  ובתו"מ: אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים, אלא פועל אם אלו ועם אלו ר' פנחס בשם ר' הושעיא, מד"ר בראש' יא. גלוי וידוע לפני כסא כבודץ אדון העולמים כי לא מגבהות לב ומרום עין עזיתי אשר לא השתחויתי להמן כי אם מיראתך פעלתי זאת לבלתי השתחוות תפלת מרדכי, שם אסתר, ותאמר אסתר. — ובסהמ"א: התחלת העולם ותכליתו אין ידיעה לאדם בהרגש כי אם בשכל והספור המקובל ואמנם בשכל מצד פועלו ומניעו פרוש יצירה לאבוסהל בן תמים כז. וכמדומה בזה טעו המשנים אשר יאבדו כי שמו לעולם ב' הפועלים הא' מאיר והב' מחשיך שם ל. ויקרא מאמר הקנין מאמר שיתפעל ומאמר שיפעל ר"י א"ת, רוח חן י, כו:. וכבר אמר הפילוסוף כי סוגי הסוגים הם עשרה והם עצם וכמה וכו' ופועל ונפעל הוא, חו"ה, היחוד ז, אלא שהכח המרגיש לא יפעול בעצמו כמו שיפעל המדבר אבל יצטרך אל הכח המניע הוא, כוזרי ה יב. וכל מעשה יש ארבע סבות למציאותו ולהעשותו ולא ימלט מאחד מהם והם הפועל והחומר והצורה והתכלית פתיחת ר"ש א"ת למו"נ. וצורה מלאכיית צריך פועלה אל כלים באשר יעשה אותה שם שם. ואני אמשל לך משל בזה מן הענינים הנמצאים אתנו ר"ל שיהיה הפועל אחד ויתחייבו ממנו פעולות מתחלפות ואף על פי שלא יהיה בעל רצון, כ"ש אם היה פועל ברצון וכו', אשר ידע טבע האש ידע שבאיכות אחת פועלת תפעל כל אלו הפעולות שם א נג. הפילוסופים כמו שידעת יקראו השם ית' העלה הראשונה והסבה הראשונה ואלו הידועים במדברים יברחו מזה השם מאד ויקראו אותו פועל שם שם סט. שכל מחודש יש לו סבה פועלת בהכרח שם ב יב. ואולם הנפש האנושית מצד שהיא נפש אנושית יחלקו כחותיה לכח חכם ולכח פועל וכו' ואולם הכח הפועל הוא כח וענין לנפש וכו' ר' אברהם בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי ד, לא. כל פועל שיפעל בעת אחת ולא יפעל בעת אחרת בין שיהיה פועל בטבע האש בין שיהיה פועל ברצון ובבחירה כב"ח או האדם וכו' פי' שם טוב על מו"נ ב יד. והתחלות המציאות ארבע החומר והצורה והפועל והתכלית רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 63. ינגחו בך הכוחות הפועלים על הנפעלים הוא, המבקש כב. פועל בטבע יאמר על הדבר אשר יפעל בדבר ולא ידע מה שיפעל ולא במה שיפעל כמו האש וכו', פועל בחיוב יאמר על הדבר אשר יתחייב ממנו דבר כשמש אשר יתחייב ממנו האור, פועל ברצון יאמר על פעולת הבהמה בנפש המרגשת שהיא בכונה ורצון אבל לא בבחירה, פועל בבחירה יאמר על פעולת האדם כי היא בנפש המשכלת ר"י בן ארויו בס' הגדרים. ימצא המשפט הזרעיי מדבר מה הוא פועל לו ומזה הוא שמניח הפילוסוף בשני מהשמע הזרע בסוג הסבה הפועלת א"כ או יהיה המלאך פועל הנפש ובורא אותה שהוא כזב או נברא מהגופני שהוא יותר כזב ר' שלמה הקטן, חמדה גנוזה, א.. כי התועלת הנמשך מזה הלשון הוא גדול והכרחי לתורה להורות כי הפועל הפרטי' העליוני' והיודע אותם הוא בעצמו הפועל הכללי' התחתוני' והיודע אותם ר"י אלבו, עקרים א יא. והיה אם כן הש"י פועל בכל אלו הפעולות אבל לא פועל גרוב כי פועל רחוק או פועל במקרה ר"י אברבנאל עה"ת, וארא, ואני אקשה, תשו' ג. —  ואמר הפיטן: בחבלי באחלי, במעלי בפֹעלי, מחֹללי וגאלי, בסבלי בעקלי נתיבות ראב"ע, אני אני, שעה"ש 149. זוהרים טסים לא יפנו עורף, חינונם פעול צוייו כרגע וכחרף ר' שמואל יזכה, אופן וירא, שריד' מהגני', מ"צ וייס, 55. —  ועי' פּוֹעֵל. —  *ופָּעַל עם פלוני5 או אצל פלוני, עבד עמו כפועל: אמר הקב"ה אביהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה מד"ר בראש' מג. בשני מקומות פעלו ישראל עם הקדוש ברוך הוא, בסיני פעלו בפיהם ולא פעלו בלבם וכו' בבבל פעלו בלבם ולא פעלו בפיהם רבי ברכיה בשם רבי לוי, שם שה"ש, זאת קומתך.. —  ובסהמ"א: יששכר, אמרה עתה שכל מי שפועל עם הב"ה יש לו שכר בראש' רבתי, אלבק 140. —  °ופָעַל אצלו, השפיע עליו, קבל ממנו את מבוקשו: ובשוחד היה יכול אדם לפעול אצלו כל מה שירצה התאבקות ר"י עמדין עם ר"י אייבשיצר. —  °פָעַל בפלוני או בדבר, עשה בו פעֻלה נכרת, גרם בו רשם ושנוי6: כי הנפעל הוא פועל הפועל בעצמו ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג ו, 25. האל אשר לא ישיגהו שנוי ולא יפעל בו פועל ולא ישיגהו משיג הוא, או"ד א. שהפועל המוגשם לא יוכל לפעול בזולתו עד שיפעל בנפשו וכו' ועוד כי כל פועל מוגשם צריך אל חומר וכו' ואל מקום וזמן וכו' ואל כלי שיפעל בו שם ב. ואח"כ יתחילו להתנועע לשוב למקומותם ויצאו חלקים מן הארץ ג"כ מפני זה ממקומותם בחברת המים והאויר והאש והם בזה כולו פועלים קצתם בקצתם ומתפעלים קצתם מקצתם ר"ש א"ת, מו"נ א עב. —  °והֵּׂשֶכל הפּוֹעֵלף כתרגום ןמונח היוני  νοῦς ποιητιϰός, ועו' גם שֵׂכֶל: והשלם ידבק בו מן המין האלהי אור שהוא נקרא השכל הפועל, ידבק בו שכלו הנפעל דבקות התאחדות עד שיראה האיש ההוא כאלו הוא השכל ההוא הפועל אין ביניהם שנוי ר"י א"ת, כוזרי א א. והתחייב שתהיה כל תנועה מנפש ולכל נפש שכל, והשכל ההוא הוא מלאך נפרד מחומר, וקראו השכלים ההם אלהים ומלאכים ועלות שניות וזולת זה מן השמות, ואחרית מדרגתם והקרוב מהם אצלנו השכל הפועל, אמרו כי הוא מנהיג העולם הזה התחתון שם ה כא. וכן זה הדבר אשר יקראוהו הפילוסופים השכל הפועל הוא אשר יקראוהו אנשי דת הערב הרוח הנאמן והרוח הקודש אמונה רמה לראב"ד ד א. והשכל המועיל הוא מהות מופשט מחומר נרשמת בנפש על דרך המגיע מחוצה לנפש והשכל הפועל הוא ענין אחר והוא דבר מופשט מכל חומר לגמרי וזה הוא ענינו מצד שהוא שכל אבל מצד היותו פועל עצם מטבעו שיוציא השכל החמרי מן הכח אל הפועל בהשגיחו עליו פי' משלי לזרח' מברצל' א, השחר שנה ב, 73. ויהיה אמצעי בין השכל הנפעל ובין השכל הפועל ולא יהיה בינו ובין השכל הנפעל דבר אחר ויהיה השכל הנפעל כחמר לשכל הנאצל רש"ט פלקירא, המעלות א. ולזה יאמר ן' רשד בפירושיו שהשכל הפועל הוא צורה או כצורה לשכל ההיולי ואולי שלהיות כי בשכל ההיולי ימצא דבר דומה לחמר ודבר דומה לצורה אמר ששכל הפועל הוא כצורה אליו לא בהחלט אבל על דרך הדמיון וזה הוא השכל הפועל אשר הוא חלק מן השכל ההיולי ומאיר אותו ויוצא הכללי' מן הכח אל הפועל, ואולם דעת ן' סינא ואבוחמד אלגזיאל והנמשכי' אחריהם יאמרו שהשכל הפועל הוא האחרון שבשכלי' נבדלי' וכו' ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 67. והנה גדולי הפילוסופים חשבו שהשכל הפועל הזה נבדל מהגוף יש"ר מקנדיא, נובלות חכמה, יז:. —  °ופוֹעֵל במשמ' נושא דקדוקי פעיל במשפט Subjekt; subjet; subject, בנין שלא הֻזכר פּוֹעֲלוֹ, בנין סביל, passiv(um): והייתי סבור כי הסנה איננו אכל כמהו פעל עובר לא הוזכר פעולו שלשה ספרי דקדוק לר"י חיוג, נוט, 17. הפועל אשר לא הוזכר פועלו מן הפעלים האלה הכבדים בהשיב הנח הנוסף אשר אחר ההא בהפעיל ואחר אותיות א' י' נ' ת' בלשון עתיד וו נחה מונע אשר לפניה בשרק לפי שכל פועל לא הוזכר פועלו הנגזר מן הפעיל וכו' לא יהיה לעולם כי אם יהיה קבוץ ההא בשרק וכל העתיד לנוספות שם 38. כי הבנין הזה ר"ל בנין מה שלא הוזכר פועלו מהפועל שאינו מוסף מוציא הפעלים הקלים אל הכובד ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג יד, 92. על המנהג הזה (הדגשת עין הפעל) נוהג מה שלא יוזכר פועלו מן הכבדות אלא אם תמנע מזה עלת אחהע"ר שם שם. ואם יהיה מה שלא הוזכר פועלו מן הכבד אשר על בנין הפעיל יהיה על דמיון הופעל שם שם. ופלי הוא בנפעלים השני מן הרום והוא שרק יבא על הצווי כמו קֻם שֻב ויבא על הפעל שלא נקרא שם פועלו כמו סֻפּר קֻבּר הורית הקורא ב, דרנבורג, 57. —  ובינ' פָעוֹּ', °פָּעוּל, מקבל פעולת הַמֻּשָּׂא, Objkt; objet; object: ולא יתעבר הנפעל אל פעול אלא שבנינו יש שיהיה עוד לזולת ענין הנפעל ויתעבר אל פעול הרקמה יד, 93. ויש פועל יוצא לשנים פעולים כמו ראובן האכיל את שמעון לחם ראב"ע, צחות, שער הפעלים, ל:. — °פּוֹעֵל במשמ' צורת פֹעל המורה על עושה הפעלה, Paticipium: והפועל מן הפעל הקל יהיה פועל בצרי כמו אומר הרקמה יד, 87. הפועל ממנו יהיה קל על מפעלל כמו מכרכר מקרקר וכו' שם 92. —  °פָּעוּל במשמ' צורת פֹעל המורה על מקבל הפעולה, Partic. passivi: הפעול מן הקל יהיה על פעוּל כמו שמור לך, רכב בחור שם 88. הפעול מהם יהיה על מפועלל כמו מכרבל במעיל דק מחספס וכו' שם 92. והפעול בתוספת מ"ם מֻשלך מֻשכב וכו' ראב"ע, צחות מד.. —  ועי' ערך פָּעוּל ועי' בינוני.

—  נִפע', °נִפְעַל, —  א) נִפְעַל דבר, נעשה הדבר: כשירצה לערוך דת אמת אל דת המזוייפת הנפעלת יחשובב שיש ביניהם ערך ודמיון רמב"ם, אגרת תימן. וכן התכלית בשלוח אינו התחלה לדת האלהית במה שהיא אלהי' אבל הוא התחלה לכל הפעולות האנושיות הנפעלות ברצון ר"י אלבו, עקרים א ט. בהיות הפועל חכם לא יפעל דבר עד שישיגנו בכללו וחלקיו והדברים העומדים באותו הדבר הנפעל בכח קודם צאתו לידי מעשה שא"כ אין ידיעת הפועל שלימוה באותו דבר נפעל ר"י אבן לטיף, שער השמים כג, השחר שנה ב, 90. —  ב) נִפְעַל פלוני או דבר, פָּעֲלוּ בו, פעלו עליו, קבל פעֻלה: ואם היה מאמרי ומחשבת דעתי וסברי באמרי פועלים בלתי נפעלים שב אל העצם הראשון הנעלם מכל אישון הדעת בו שלא יקבלו ממנו פעֻלה מנחם קראי, לקו"ק נספח' 48. והחלק השלישי בשם מעשים שתמיד זה החלק נפעל ומתפעל בלתי היותו פועל בגזרת רב פעלים והשנים בלתי נפעלים ומתפעלים כרצון אשר אין כמוהו באלים הוא, שם 49. וכל פועל הוא התחלה לנפעל ממנו אבוסהל דונש בן תמים, פירוש יצירה, לונדון, כז. וכבר אמר הפילוסוף כי סוגי הסוגים הם עשרה והם עצם וכמה וכו' ופועל ונפעל ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז. ושהאויר חאל הגופים נפעלים לרצונו ומצטיירים בדבורו כאשר הצטיירו השמים והארץ הוא, כוזרי ב ד. וכל אשר ישנו על הלשון לא תפָּעל להם הנפש ולא ימצא להם כניעה ולא חנינה שם ג א. ואצל עליו צורה יתרה נקראת השכל ההיולאני הנפעל שם ה י. כי האש גוף דק חם פועל והקרח גוף מתלחלח נפעל ומדרך הדק הפועל שיעשה בנפעלו והחם היבש שיחמם ויכלה לחות הנפעל שם שם כ. ועז וקשה יאמר על בעל כח טבעי שהוא ממהר לפעול וקשה להפעל ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בראש' ח:. לא שהוא יתעלה יפעל ויהמו רחמיו ר"ש א"ת, מו"נ א נד. שהם לא יפעלו מבלי שיפעלו ר' אברהם בר חסדאי, ספר היסודות לר"י הישראלי, ל. שיפעל, והוא ענין יקרה מהנעת המניע למתנועע בהנעת המזונות והתרופות לאדם מן החולי אל הבריאות ובהפך אמונה רמה לראב"ד א א. והמקרה פעולה הנקרה והיא פעולה מפועל והעושה פועל והנפעל בו מתפעל מאמר לאבונצר אלפראבי במהות הנפש, חמדה גנוזה, מה:. והאיכו' בכלל הו' התכונ' אש' ישאלו בה מאיש איך הוא והוא יתחלק לארבע סוגים הקנין והענין ומה שיאמר בכח טבעי ולא בכח טבעי והאיכות הנפעלת המתפעלת כל מלאכת ההגיון, מאמרים, ז.. הנפש אינה בעלת חמר תוכל להפעל מן האיכיות ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 73. כמו החום שיוליד חמימות רבות כפי נושאיו ונפעליו ר' הלל מוירונא, תגמולי הנפש, ח.. האדם נפעל כפי פעולותיו ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם רא"ה חנוך, מצוה טז. —  ג) נִפְעַל, צורת פֹּעַל המורה על קבלת הפעךה, סביל Passsiv(um): ובטענות האלה סוד גדול מסודות הלשון והוא שמבעה ונבעו מצפוניו אשר הביאו שמואל נפעל ר"י א"ת, הרקמה, הקד' VI. —  ד) נִפְעַל השם און התאר, בא כפֹעל, נהפך לפֹעל בדקדוק:  והן הוא מתיבות הענינים, לא תקבץ הנון ולא תפעל לאמר ממנה הן, והין, תהינו, כאשר אל תקבץ את השמים אתים ולא תפעל לאמר מן את יאית, תאיתו דונש, תשו' על מנחם, ותהינו, 59. והנה הוא אחד מן הפעלים אשר יפעלון מהם זכרים בפעלים העוברים בתוספת ה"א, והנקבות בתוספת ת"ו וה"א, כאמרנו אבתה הנקבה, אבה הזכר שם, הגה, 60. כל הפעלים השניים אם בתוספות למ"ד יפעלון לעדי עד לא יפתחון עלי משקל ולהג וכה יפעלון לבא בהר יי' וכו' שם, ולהג, 74. וכאשר נפעל מערב לערוב כן נפעל מבקר ולבקר תשו' תלמידי דונש, 31. טרם יהיה בארץ, כל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא ואינו לשון קודם ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים רש"י, בראש' ב ה. ותשובות קשובות על דברי דונש אשר פתר אותו (את המלה לבקר) לשון בֹקר, כי לא יפעל לשון בוקר, גם אם יפעל לא ימצא משקל קל ר"ת, הכרע' על דונש, תשו' דונש, 54. —  וְנִפְעֲלָה אות מאותיות הא"ב, באה בתוך צורת הפֹּעַל שהֻרחב בה: התבונן לכל מלה אם נפעל האות בה באחד ממיני הפעלים דע כי לא יסור האות האחרון מן יסוד המלה ההיא לעולם, כמו כי כל סאון סואן ברעש אשר הוא מן הפעלים פועל במשקל שוכן ירושלים וכאשר לא יסור נון שוכן לא יסור נון סואן דונש, תשו' על מנחם, סאן, 29.

—  פֻע', °פֻּעַל, —  שפָּעֲלוּ עליו: כי הם אמנם יפעלו אחר שיפועלו מן הטבע ר"א בר חסדאי, ס' היסודות לר"י הישראלי, ל.

—  הִפע', °הִפְעִיל, א) הִפְעִיל את פלוני או את הדבר, פָּעַבו פעלה7, affizieren; affecter; to efiect: השגה ח' השגתי על מה שהפעיל והתפעל בכל העמוד כאילו חדש דבר פלא לכווין וכו' ר' יאיר בכרך, שו"ת חות יאיר א', השג' ח. והוא המכיר פעולותיו על אמיתתם הוא בעצמו שהפעילם והמציאם ר"א אזקרי, חרדים ה. ההפעלה שהדברים החצונים מפעילים בנו הקד' המבאר ר"י בריל לתהלים. —  ב) הִפְעִיל את הלב, הביאו לידי התפעלות: להפסיק ממשנתם בהליכתם בדרך ולפנות לצד אחד לההנות את העין ולהפעיל את הלב ברגשת הדרת הטבע עד שיהיה עומד וקורא מה נאה אילן זה ר"א צויפל, שע"י ג, יב.. —  ג) הִפְעִיל שם או תאר, עשה ממנו פֹעל בלשון: או יוכל אחד מן המדברים להפעיל נופת דונש, תשו' דונש על מנחם, נפתי, 22. ומדוע חרה לדונש ומדוע עלתה חמתו על אשר הפעיל לשון פת אחר אשר מצא לעות את יעף הכרע' ר"ת, תשו' דונש על מנחם, לעות, 79. ומי שיטען ויאמר כי מן זאת המלה עצמה כלומר ובשל מבושל נוכל להפעילולעשות עבר וכו' קונטרס הדקדוק, פוזננסקי. ]] וְהִפְעִיל אות מאותיות הא"ב, הביאה בתוך צורת הפֹּעל להרחיבו: ונוני שלמן ומעוזניה אשר דמית אלי נוני סאן ויצען וקטן לא נוכל להפעילם לאמר מן שלמן ישלמן ולא מן מעוזניה יעזן [[מקור: דונש, תשו' על מנחם, סאן, 29.

—  הִתפ',, °הִתְפָּעֵל, הִתְפַּעֵל, —  א) הִתְפַּעֵל פלוני או דבר, פָּעֲלוּ בו, השתנה ע"י פעֻלת פועל8: ובשלמות תכלית החכמה נשלמת ובלתי נגיעה ותנועה מעשיה פועלת בלתי היות בעצמה נפעלת ומתפעלת מנחם הגולה, לקו"ק, נספח' 48. שכל אדם משכיל בכח וכשיצא מן הכח אל הפועל יעלה למדרגה אחרת וישיג הדבר שהוא סבת צאתו מן הכח אל הפועל והוא השכל הפועל אשר הוא סבת שכלו המתפעל וזו היא המדרגה העליונ' שבשכל האנושי ר"י א"ת, רוח חן ג, ח:. וכן ילמד הנהגות טובות מעשיות כחוזק כח המדמה אשר בו קיבל כח אלהי באמצעו' השכל הפועל ובאמצעו' השכל שלו המתפעל שם ד, יג:. ויקרא מאמר הקנין מאמר שיתפעל ומאמר שיפעל שם י, כו:. וכל אלו השנוים הם מתפעלים בעצם שם שם, כח:. כל מתפעל יש לו פועל זולתו כאשר אמרנו וכן תאמר בצור' הממלאכותיו' כמ ושתאמר מהעץ ההוא התפעל הכסא ההוא שם שם, כט:. כי הכח המרגיש מתפעל והמשכיל פועל הוא, כוזרי ה יב. הכחות הררשונים יפעלו והשניים להם יתפעלו הקד' בתי הנפש לר"י זבארה, שעשועי' דוידזון, 153. וכל עת שהכלים ההם טרודים בפעולתם הנפש מתפעלת להם והיא יגעה ומעונה ונלאית מעשות פעלה ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, קדושים, קד:. ואינו (הבורא) מתפעל שתשיגהו איכות ההפעליות ר"ש א"ת, מו"נ א נב. ויצאו חלקים מן הארץ ג"כ מפני זה ממקומותם בחברת המים והאויר והאש והם בזה כולו פועלים קצתם בקצתם ומתפעלים קצתם מקצתם שם שם עב. ואמרנו הוא (השכל ההיולי) כח מתפעל הוא מקום הסוג הכולל לחוש ולשכל ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 55. כל כח שהוא מתפעל מבלתי הפסד כליי בכח ובפועל  בעצם ובמקרה, א"א שיקויים במציאות בשום נושא שם 59. הנה יתבאר מכל זה שזה השכל לא יחלק בהחלק הגוף כלומ' שאינו גוף או רוח בגוף אבל הוא מתפעל מהמושכלות כמו שהחוש יתפעל מהחושי' אבל הוא בלתי מעורב עם חמר ובזה יבדל מהחושי' שם 60. כשיקרה לאדם מקרה שמחה או כבוד היא (הנפש) תתפעל אל זה ותצהל ותעלוז ויגברו כל כוחותיה וכשיקרה לו ההפך תתפעל גם אל ההפך ר' הלל מוירונא, תגמולי הנפש א ג, ו:. ושיתפעל הוא שנוי הדבר מעניין לעניין כל מלאכת ההגיון, במאמר שיתפעל. ולא ימלט כל דבר נעתק משני דברים פועל ומתפעל כדי שתהיה מן הפועל הפעולה ומהמתפעל החוש בכאב ר"א בר חסדאי, ס' היסודות לר"י הישראלי, ג. שהטבעיות יש להם הפכיים יפעלו קצתם בקצתם ויתפעלו קצתם מקצתם וכו' כי החמימות תפעל בקרירות ותתפעל מן הקרירות והיובש יפעל בלחות ויתפעל ממנו, ואולם הסגולה אינה כן מפני שהיא אין לה הפך שתפעל בו ותתפעל ממנו שם לא-לב. כי נושא הפועל הוא הפועל ונושא ההתפעלות הוא המתפעל אמו"ר לראב"ד א א. והפועל לזה החוש הוא מה שיתחדש באויר אצל הגמר הכאת המכה למוכה והמתפעל ממנו הוא העצב השטוח בקצה פנימיות האוזן שם א ו. אל יקשה עליך מעתה רבוי המצות בענין זכירת ניסי מצרים שהוא עמוד גדול בתורתנו כי ברבות עסקינו בהם נתפעל אל הדבר כמו שאמרנו רא"ה, חנוך, מצוה טז. ויש מהם הפך אלו והם ב"ח שא"א להם לחיות ולהתקיים בזולת חבורה וקבוץ ושההתחברות הכרחי להם בקיום מציאותם כמו מין האדם כי לדקותו ושווי מזגו יתפעל מן הקור ומן החום ומכל א' מן ההפכים ר"א אלבו, עקרים א ה. ומרגילים אותם (את הילדים) לסבול קור וחום וכו' כי מהמורגל לא יתפעל הגוף ר"י הכהן, מציב גבולות ב ז. וכל מתפעל יקבל שנוי והשם ית' רחוק מאפני השנוי ר"א הקראי, עץ חיים עז. אמרים כי החושים מתפעלים ומשיגים מן רגשיהם שם שם. ולא התחייב מזה אם כן חדוש רצון ולא חדוש ידיעה ולא ימשך מזה בטול טבע האפשר כדברי החכם הזה כי לא תלו התנאי במתפעל אלא בפועל לשנותו כרצונו ר"י אברבנאל, מפעלות אלהים י ח. והתפעל הטבע מדברי הנביא הוא, פירוש מ"ב ב. והצלם הוא באמת הפרק הקושר ומחבר הנבדל במורגש והוא הגוף המתפעל ומצטייר מכל מה שלמעלה ממנו כאשה המתפעלת מצטיירת ומשתלמת מזולתה כנודע רמ"ע מפאנו, אמרות טהורות, חקור דין, ד יד. שכל גשמי לא יפעל בלתי זמן תנועה בנושא מתפעל ר"ע ספורנו, אור עמים כח:. חוש הראות מתענג באור נערך וממוצע ומתפעל מאור גדול הורס גבול היחס והערך הנאת כמו שיקרה לו בהביטו אל אור השמש ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה א, ב.. ובמדרגת העובי והדקות במזג המתחדש מהרכבת היסודות מכח היסודי הזה אשר יתפעלו בו כחותם קצתם מקצתם כן יהיה ענין הצורה החלה עליו הוא, קול יהודה על הכוזרי א א. כי כל מתאצל בהתאצלותו יתפעל וא"כ יתפעל מאשר הוא בפועל רם ונשא ובעל יכולת ממנו שער השמים לר"א אירירה, ה ב, מה:. שהחלום הנבואי יש לו יתרון בהרגש כח הדמיון עד שיתפעל ממנו כל כך כאלו היה בהקיץ ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, ו:. וכשקרב אל המחנה וראה העגל והמחולות חרה אפו ושבר את הלוחות, הרי שנתפעל מחוש העין יותר ממה שנתפעל מחוש השמיעה אע"פ שכבר היה יודע הדבר באמת בלי ספק כלל ר' אליהו הכהן, שבט מוסר טז. הולך ומתפעל מעט מעט עד הגיעו לנבראים עצמם רמח"ל, חוקר ומקבל, 6. וחפצת בזה אם שנוי סדר עולם הפועל או שנוי מזגך המתפעל ובשתיהן הקשית לשאול ר"ש פפנהים, ארבע כוסות, כוס תנחומים ב. —  ואמר המשורר: כל המצוים מלבדו הם מתפעלים סרים למשמעתו חשים ומגבלים ומכרחים הם לעבוד איש איש עבודתו עמנואל הרומי, אפתח בכנור, חרוז על י"ג עקרים, מחב' ד, 37. —  ובהשאלה, הִתְפָּעֵל ברוחו, התרשם, התרגש: והנה אלו הדברים קשים מאד אל שכנגדו עד שהם יורדים אל חדרי בטנו ויתפעל לבו מהם התפעלות רב רלב"ג, משלי יח ח. כמו שידבר אדמוני בפנים מתפעל בהפעלות הפחד כאשר רצה להגיד שהוא מפחד ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' א יב. להגיד ששאול התפעל מאד מדברי הנשים השאננות המחוללות ר"י אברבנאל, ש"א יח, ויהי ממחרת ותצלח. שההמון מתפעל מהדבר המוחש יותר מהמושכל הוא, מ"א יב. והנה המלך התפעל מאד מדברי האלה הוא, מ"ב ו ל. הלכו לפני השופטים וספרו הדברים והם האמינו ונתפעלו מאד ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, שמד יד. ה ם(הספורים) מושכים את לב האדם להתפעל מהם ר"א צויפל, שע"י ג, יד:. —  ואמר במשורר: אך מתקונים מעמדות ותהלים אינן מתפעלות נשמות הפלילים יל"ג, שני יוסף בן שמעון, כל שירי יל"ג ד, 129. —  ובמשמ' התקבל בהתפעלות: ר' אליעזר הגדול ז"ל שצוה להורקנוס בנו בדרכי קונו וכיון לזה סמוך למיתתו כי הדברים אז מתפעלים לשומעיהם ר' אליהו הכהן, שבט מוסר, ראש פרק טז. — ובמשמ' התעורר לפעֻלה: והגע בעצמך כאשר עינינו רואות בכמה מעלות כפולות ומכופלות מצירים לנו ומתאכזרים ומתפעלים עלינו לכלותנו ח"ו פענח רזא עה"ת, בחוקותי, מה:. —  ב) הִתְפָּעֵל; בדקדוק, נהיה פּעל, נוצר פֹּעַל: הוסדה, שנתיסדה, וכל תיבה שתחלת יסודה יו"ד, כגון יסד, ילד, ידע, יסר, כשהיא מתפעלת תבא הוי"ו במקום היו"ד, כמו הוסדה, הולדה וכו' רש"י, שמות ט יח. שאין נו"ו מעיקר התיבה אלא כמו שאון מן שאה וכו' לא יתפעל עם הנון לומר סואן אלא סואה וכו' הוא, ישע' ט ד. ונחתה קשת נחושה זרועותי, ונחתה לשון דריכת קשת וכו' ופעל שלו נחת, וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו"ן וכו' הוא, תהלים יח לה. ונו"ן של נגף נשך נדר נקם כשמתפעל יאמר ניגף נישך נידר ניקם כמו ננגף ננשך ננדר ננקם שהדגש בא בתיבה במקום הנו"ן וכו' אף כאן יאמר נחתו כמו נגשו נתנו מגזרת נחת נתן נגש והנו"ן יסוד נופל לכנס דגש במקומה כשהיא מתפעלת שם לח ג. וטוב לנו לדמות ויחרגו לחרגת מותא אחר אשר אין לו חבר לא בשם דבר ולא במתפעל בלשון עברית מלדמותו לחגירא אשר נמצא לו שם דבר ומתפעל בלשון עברית ר"ת, הכרעות על דונש, בתשו' דונש, ויחגרו, 62. ומגזרת מעשה ופעלה יתפעלו פעלים רבים ר"א בדרשי, חותם תכנית.