פֹּחַת
* 1, פוחת, ש"ז, מ"ר פחתין, — כלי חלול, Hohlgefäss; vase; hollow vessel: יד הפוחת וכן הפוחת2 חמשה (אצבעות) (תוספת' כלים ב"ב ג ז). — ומ"ר: שולי המחצין ושולי הפחתין וקרקעות הכלים ודופנותיהן מאחריהן אין ממלאין בהן ואין מקדשין בהם (שם שם ב"ק ז טו).
1 [בעקרו כמו פָּחַת, דבר קעור וחלול.]
2 [כך נכון בתוספת' שבדפוס', ובהוצ' צוק"מ: יד הפחות ובין הפחות, ואינו נראה.]