*, ת"ז מן פטם,— א) אָבוס, מפֻטם ושמן, gemästet, fett; engraissé, gras; fattened, fat: אמר לו (רבא) במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן (כתוב' סז:)— ובלא ש"ע פָּטוּם במשמ' כבש פָּטוּם, ובנק' פְּטוּמָה, תרנגולת פְּטוּמָה, עוף מפֻטם: אף ראשי אגפים וראש הזנב מצטרפין שכן מניחין בפטומות (ר' יוסי, טהר' א ב). יש שהוא מאכיל את אביו פטומות1 ויורש גיהנם ויש שהוא כודנו2 בריחים ויורש גן עדן (ירוש' פאה א א). עשרה (דברים נגזרו) על הנחש האחת שנסתם פיו השניה שנתקצצו ידיו ורגליו וכו' הששית אוכל פטומים ושותה כל מתוקים הם נעשים בפיו עפר (אדר"נ נוס' ב מב). כיון שהיה מבקש לילך למיומס שלו היה נוטל עדרו עמו כדי להיות אוכל מן צאנו פטומין (תנחו' שמיני ה). אמר דוד אפילו יהו לי פטומות וסיטוסימה בחוץ לארץ ולא יהא לי סיפוף של חרובין בארץ ישראל (ערוך ערך סטסימה, בשם ילמדנו). —  ובסהמ"א: שכבנו על מטותינו וערבה לנו שנתינו ומאשר פטומות האכילנו ויין טוב השקנו לא הקצנו עד אור הבקר העירנו (ר"י זבארה, שעשועים, דודזון 64). — ואמר המשורר: תנעלנה עור ותחש תתכסנה בלבנים תאכלנה פטומות3 תזבחנה המשנים תשתינה מתקים תאכלנה משמנים (עמנו' מחב' א). — ב) °פָּטוּם, ת"ז מן פִּטּוּם הקטרת, מְבֻשָׂם, durchräuchert; parfumé, embaumé; scented, ואמר המשורר: והמטה מקטרת לבונה והערש בכל שם פטומה (יוסף בן חסדאי, הלצבי חן, שעה"ש 28).