*, ש"ז, מ"ר °פִּטּוּמִים, — שה"פ מן פִּטֵּם, מזיגה של שמן המשחה או של קטרת הסמים ע"י תערֹבת חמריה1 zurechtmischung, Anmischung; (com)mixtion, composition; mixing: של בית אבטינס היו בקיען בפיטום הקטורת ןבמעלה עשן ולא רצו ללמד (תוספת' יוה"כ ב ו). והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין (ירוש' שקל' ה ב). תנו רבנן פיטום הקטרת הצרי והצפורן והחלבנה והלבונה וכו' (כרית' ו.). — ואמר הפיטן: כנוס סממנים וסדר פטומים ושמן ממלח וקטרת הסמים (תורה, מוסף א שבועות). — °וּפִטּוּם החרֹסת: ויזהר בירקות שלא ישקיעם יסודתו (של החרוסת?) פטום קהה וגבול עבה (ר' זרחיה הלוי, אזהרות לפסח, הגדה מצוירה ומנק' בריט' מוז'). — ב) °פִּטּוּמֵי מלים, גבוב דברים2, Geschwätz, Schwulst; bavardage, enflure; chatter,bombast: ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים פטומי מלין בעלמא ואחריתם ביום מר (שריד מעיר, קובץ על יד ה, יח). ולכן נתן לו הכתב יד הנזכר להניחו ללכת אל מחוז חפצו בלילה ההוא והוא פטומי מלין לא יועיל בם כי בכתב ההוא לא היה קנין ולא שבועה (ר"א ששון, שו"ת תורת אמת צה, קטו.). — ואמר הפיטן: פחדו יחיל שוטמים, פיותם היות אטומים, פרחיו במשענותיו חתומים, פלטם מרכל פטומים ר"א הקליר, יום מימים הוחס, מוסף יוה"כ
1 [עקר הוראת המלה עִבּוּי התערֹבת ע"י חמרים נוספים, עיק הערה לקמן.]
2 [אולי אין פִּטּּם ואף פִּטְמָה, פִּטֹּמֶת (עי' שם) בעקר אלא מלה אחת בהתפתחויות שונות, וראשית הוראתה: הַשְׁמָנָה, עִבּוּי. העבוי שעל הפרי הוא פִּטְמָה פִטֹּמֶת; ועבוי הפה בדבורים יהיה פִּטּוּם מלים כדגמת גִבּוּב דברים מן גַּב, ובלשונות אחרות geschwollene Reden, Schwulst; enflure; inflated style וכדו'. ערבוב דברים. ואמנם גם פִטּוּם הקטרת והשמן בעקרו עִבּוּי התערבת ע"י הוספת חמרים. אמנם ראשית שמושו של הבטוי פטומי מלין במקורות היא בארמ' שבתלמוד: אמר אמימר פטומי מילי בעלמא היא (ב"מ סו.), וכן בספרות הגאו': ואלו דברי הבאי ופטומי מילי בעלמא אינון ואין סומכים עליהן (תשו' הגא', הרכבי, 204). וגם אפשר שאין במקור שבתלמו' אלא ט"ס וצ"ל פִּטּוּטֵי מלין מן פטט. — ועי' ב. פֶּטֶם , הערה. ובספרות המאוחרת מצוי גם פיטום כשבוש מן פיטוס שפרושו חבית ביונ' ומצוי בתו"מ.]