ת"ז, מ"ר פְּטוּרִים, — חפשי מדבר, ממצוה, מאחריות, מענש וכדו', frei (v. Dienst, Pflicht, Strafe etc.); libre; free: ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכות פְּטוּרִים1 כי יומם ולילה עליהם המלאכה (דהי"א ט לג). — ובתו"מ: לעולם הוא נותן משום הפקר ופטור מן המעשרות עד שימרח (פאה א ו). פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור וכו' פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהם פטורין (שבת א א). האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים (פסח' ב ד). היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומת בכשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה (יבמ' א א). וכל מצוות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבים ונשים פטורות (קידוש' א ז). המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור (ב"ק ג א). השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור (ב"מ ח ג). הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן וכו' והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ור' אליעזר אומר ספק איזהו ספק ישב לו בתוך ביתו חייב הלך לו למדינת הים פטור . (הורי' א ב). נפל הכותל מחמת הזועות ומחמת הגשמים אם היה בנוי כדרכו פטור ואם לאו חייב נתנו לו זמן ונפל בתוך הזמן פטור (תוספת' ב"מ יא ז). כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט (חזקיה, ירוש' ברכ' ב ט, ושם שבת א א). מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו (ממצות התלויות בארץ) ונתחייבו אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו (ר' הילל בריה דשמואל בר' נחמן, שם שביע' ו א). דבר שעשייתו מצוה פטור ושאין בעשייתו מצוה במחלוקת (ר' יוחנן בשם ר' מאיר, שם שבת יט ג). שור שעלה בחבירו ובא בעל השור ושמטו מתחתיו אם עד שלא עלה שמטו ונפל ומת פטור (שם ב"ק ג א). הכונס את הבתולה פטור (מקריאת שמע) ואת האלמנה חייב (ברכ' טז.). — *וּפָטוּר על הדבר2: נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת (ב"ק ח א). — ועם שה"פ, *פָּטוּר מִלעשות, מִלשלם וכדו': האונן והמפקח את הגל וכו' אין שוחטין עליהן בפני עצמן שמא יביאו את הפסח לידי פסול לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שהוא טמא מתחלתו (פסח' ח י). הגוזל ומאכיל את בניו והניח לפניהם פטורין מלשלם ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבין לשלם (ב"ק י א). השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות (חול' ו ב). — *ובהשאלה, פָּטוּר הדבר, במקום האדם פָּטוּר ממצות הדבר או מענשו: רוטבות תמרה פטורות מן הפיאה שאין ראשון ממתין לאחרון (ר' יוסי בר יהודה, תוספת' פאה א ז). א"ר אלעאי שאלתי את ר' יהושע חלות תודה ורקיקי נזיר מה הן בחלה אמ' לי פטורות (שם חלה א ו). כל הלשכות שבמקדש פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פרהדרין (שם יוה"כ א ב). אין תורמין מן הלקט ומן השכחה וכו' ולא מן החייב על הפטור (ירוש' תרומ' א ה). המהלך מעכו לאכזיב מימינו למזרח הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשרות ובשביעית עד שתיוודע לך שהיא פטורה (ירוש' שביע' ו א). — ומצוי מאד בסהמ"א.