* 1, פיטור, ש"ז: קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי וושט ר' יוחנן אמר כפיטורי בפי וושט2 (מו"ק כט.). א"ר שמואל בר אמי מה שסיגל אדם מצות ומע"ט אינו מספיק להבל היוצא מפיו וגם הנפש לא תמלא. רבי ברכיה ורבי קרציפא בשם ר' יוחנן אמרין כפיטורין היוצאין מן הושט (מד"ר ויקר' ד).
1 [כך הגרסה ב(מנח' כט.), וכן בארמ' ב(ברכ' ח.): כפיטורי בפי ושט. אמנם בגליון הש"ס: נ"א כפיטוני; בתנחו' מקץ וב(מד"ר קהל', פס' אלו חיה): כקפוטורין; מדה"ג מקץ: כפרוקי טורי, ועוד. אך אין אלו אלא שבושים.
לפי ההבנה המקֻבלת פרושו חבל עבה, חבל מחבלי הספינה, עפ"י רש"י ברכ' ח. המביא את לשון הגמ', כפיטורי בפי ושט, גם בפרושו לפְטוּרֵי צצים (מ"א ו יח) עם התרגום אטוני שושנין (מכאן גרס' גליון הש"ס כפיטוני ת' כפיטורי). והואיל ואין חבלי ספינה מתאימים על יד בפי ושט, מבאר רש"י: הוא הנקב (שבספינה) שהוא עגול כפי ושט. ואולם אין להוציא "פי ושט" מפשוטו, שהרי מיתת אסכרא היא מיתת חניקה שבגרון האדם ממש, — על כן אין ענין לחבל בגרון או בפי הושט. ובעל ד"ס (מנח' כט.) מביא את דברי בעל אגדות התלמוד הכותב במקום כפיטורי: כככר בפי הושט, הוא מעיר: ואיני יודע פי' של כככר. אמנם הכונה בזה היא למלה הארמ' פטירי, כתרגום של מצות וככרות לחם, כלומר: כככר לחם שנשארה בפי הושט. אבל גם פרוש זה דחוק הוא, כי אין אדם בולע מצה או ככר שלמה. ואולם במד"ר ויקר' המובא למעלה: כפיטורין היוצאין מן הושט. ולפי זה אין כאן אלא תאור המחלה אסכרא, אשר בה יוצאים גִדוּלים בלוע האדם, בפי הושט המביאים לידי חניקה. גדולים אלו היוצאים בפי הושט דומים לפי דעה אחת לפִטּוֹרִים, ז"א לפִטֹּרִיוֹת (עי' פּטֹּרֶת) היוצאות מן הקרקע. ולפי זה אין פיטורי בפי ושט אלא גדולים כעין כמהין ופטריות היוצאות בלוע האדם במחלה זו. א"כ אין כפיטורי בפי ושט אלא תאור מדיק יותר בפי ר' יוחנן הבא לתקן את התאור הקודם בגמרה: כציפורי בפי ושט שפרושו סתם כגִדוּלים בפי ושט מלשון הכתוב ויצפר מהר הגלעד, ועי' צָפַר, הערה.]
2 [ומעין זה בארמ': אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט (ברכ' ח.).]