1 [קריאה זו של הפֹעל בתו"מ מיֻסדת כנראה על טעות סופר בלבד. הרי מצד הענין אי אפשר לגזר משמ' זו של צביעה בצבעונים משרש פוח בכל הוראותיו, ואף לא מן השם פִּיחַ (הכבשן) המורה על שחור ולכלוך ולא על קשוט צבעוני. ומצד הלשון והמקורות נמצא בשמוש הוראה זו גם הפעל פִּיֵּת (עי' שם): נתנו בטרקלין אפילו מפויית מסוייד וכו' צורה זו מובנת כפעל פִּיֵּת, צבע בפותא (כך בארמ' ובסור' ת' פּוּאָָה בעבר'), בצבע האדם של הצַבעים, כמו דִּיֵּת מן דיו, דיותא. ולפי זה אין ספק שהעקר בכל מקום: אין מְפַיְּתִין, בית מְפֻיָּת, חצר מְפֻיֶּתֶת. ואין מפייחין, מפויח, מפוייחת, אלא ט"ס עפ"י השם והפעל פִּיַח, פּוּחַ, כמו שבושי הנוס' מפחמין, מפוחמת, מפוייחמת, מופח, שעל ידם. וכדאי לקבע בשמוש זה פִּיֵּת אף בדבור, ולהבדיל מן פִּיַּח והשם פַּיָּח הנוהגים בדבור בימינו המשמ' הסיר הַפִּיחַ מן התנור, גורף הפיח. ועי' פּוּת פִע'.]

2 [רש"י ב"ב ס:: מפייחין צורות של מיני צבעונין.]

3 [בהוצ' צוק"מ: מפויח ונ"א מפוית, ועי' הערה למעלה.]

4 [כך בהוצ' צוק"מ, אך בדפוס' לקח בית מופת מסויד ומכויר.]

5 [בכ"י מינכן: והמפוחמת, ובכ"י פ': המפוייחמת וכ"ה בתוה"א להרמב"ן ענין אבלות ישנה (עי' ד"ס).]