פ"ע, רָעֲמוּ, יִרְעַם, — רָעַם הים, גער, השמיע שאון ורַעַם, toben, lärmen; faire du tapage, du bruit;to rave, roar: ישמחו השמים ותגל הארץ יִרְעַם הים ומלאו (תהל' צו יא). יִרְעַם הים ומלאו תבל וישבו בה (שם צח ז). — ורעם1 האדם, גער כברעם הסערה: כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רָעֲמוּ פנים (יחזק' כז לה). — ובסהמ"א, כמו הפע': ותגעש כל הארץ ויבקרו ברקים וירעמו רעמים (ס' הישר, פ' נח). — ואמר המשורר: וכאניה בים רועם וסוער וכצפור בצפורן נשרים (לקו"ק, פט). לבי עלי זאת יהמה אחי, ומעי רעמו (רמב"ע, הענק ה, ברודי, שנט). ביום בו הזמן ירעם ושמים בהרעימך (משלם דאפיאירה, לבי לימים, ידיעות מכון שוקן ד, נז).

— הִפע', הִרְעִים, תַּרְעֵם, יַרְעֵם,  — הרעים האל, נתן קול ברעם, donnern; tonner; to thunder: יי' יחתו מריבו עלו בשמים יַרְעֵם יי' ידין אפסי ארץ (ש"א ב י). וַיַּרְעֵם יי' בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם (שם ז י). (וַ)יַרְעֵם מן שמים יי' ועליון יתן קולו (ש"ב כב יד; תהל' יח יד). קול יי' על המים אל הכבוד הִרְעִים, יי' על מים רבים (תהל' כט ג).אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו וכו' יַרְעֵם אל בקולו נפלאות (איו' לז ד-ה). ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תַרְעֵם (שם מ ט). — ובתו"מ: מצרים הרעימו עליהם בקולם, אף הקב"ה הרעים עליהם קולו (אדר"נ לג). אם עולים הם לשמים משם אני מרעים בקולי ומורידם (ר' אבא בר כהנא, מדרש שמואל ה). — *ובמשמ' גרם שיִרְעַם פלוני: בעבור הרעימה על אלהים2, א"ר שמעון בן לקיש אמר לה הקב"ה מה את מרעמת3 אותה עלי, וכי יש רעמים בלא מטר, עלי לפקדה (שם א). — ובסהמ"א:  ולמה לא הרעים נשמים והבריק עלי ברק יוסיפון, גינצבורג שמג. —  ואמר המשורר: דומה חזיז קלו בהרעימו כעב לנפץ את נבליה (ר"ש הנגיד, הנה יחידתי, הברמן ב, 8). ביום בו הזמן ירעם ושמים בהרעימך (משלם דאפיאירה, לבי לימים, ידיעות מכון שוקן ד, נז). — °הִרְעִים במשמ' היה רעם: אם ירעים בניסן (האורה קכד).

— הִתפ', *הִתְרַעֵם, — השמיע קול רעם: אבל האגוז, כיון שאתה נותI ידיך ונוטל מהם מעט כולם מתרעמים ומרגישים (פסיק' רב', יהודה וישראל, מב.). — ואמר הפיטן: ואז יתרעם הגלגל ויתרעש הכסא (ר"א קליר, וחיות אשר הנה, קדושת מוסף ר"ה).

— הָפע', °הֻרְעַם, בינ' מָרְעָם, — שהָשמע ברעם, ואמר הפיטן: ואמרו הכל מה זה קול מרעם הולך ומתגלגל כגלגלי רעם (ר"א קליר, תולדות רום, קרוב' א שבוע').