1, ש"נ, סמי' פִּנַּת, כנ' פִּנָּתָהּ, מ"ר פִּנּוֹת, פִּנֹּתָיו, פִּנּוֹתָם, א) פִּנָּה בבנין, המקצוע, הזוית, במקום שנפגשים שני דפנות של שתי וערב2, Winkel, Ecke; angle, coin; angle, corner: ועשית קרנתיו (שמות כז ב). ― פִּנּוֹת העזרה: ולקחת מדמו ונתת על ארבע קרנותיו ואל ארבע פִּנּוֹת העזרה (יחזק' מג כ). ― ושל מכונה: וארבע כתפות אל ארבע פִּנּוֹת המכנה האחת (מ"א ז לד). ― ושל החומה, שער הַפִּנָּה: ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הַפִּנָּה ארבע מאות אמה (מ"ב יד יג). אחריו החזיק (בבנין החומה) | מדה שנית מבית עזריה עד המקצוע ועד הַפִּנָּה (נחמ' ג כד). פִּנַּת שער: וכל העמק הפגרים והדשן וכל השדמות עד נחל קדרון עד פִּנַּת שער הסוסים מזרחה קדש ליי' (ירמ' לא מ). ― והבית: והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פִּנּוֹת הבית ויפול על הנערים וימותו (איוב א יט). ― וּפִנַּת גַּג: טוב לשבת על פִּנַּת גג מאשת מדנים ובית חבר (משלי כא ט). ― כעין עמוד על הגג בּפִּנָּה: יום שופר ותרועה על הערים הבצרת ועל הַפִּנּוֹת הגבהות (צפנ' א יו). ― ודרך הבנאים לשים בפנה אבן גדולה, חזקה, יפה ולכן הדבור אבן פִּנָּה: ולא יקחו ממך אבן לְפִנָּה ואבן למוסדות (ירמ' נא כו). ― ומשל: אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה (תהל' קיח כב). ― ובמליצה אבן הַפִּנָּה של הארץ: על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ (איוב לח ו). ― קרן זוית בחוץ, ברחוב, במקום שנפגשים שני דרכים שתי וערב, וכיוצא בזה: המיה היא (האשה הזרה) וסררת בביתה לא ישכנו רגליה פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פִּנָּה תארב (משלי ז יא). ויעש לו מזבחות בכל פִּנָּה בירושלם (דהי"ב כח כד). ― פִּנָּה וְיָתֵד: ממנו פִּנָּה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו (זכר' י ד). ― ואמר בן סירא: גדול אחיו ותפארת עמו שמעון בן יוחנן הכהן וכו' אשר בימיו נבנה קיר פנות מעוז בהיכל מלך (ב"ס גני' נ א-ב). ― ובתו"מ: לשועל שמצא כרם והיה מסוייג מכל פנותיו (גניבא, מד"ר קהלת, כאשר יצא). ד' רוחות בעולם רוח פנת המזרח רוח פנת המערב רוח פנת הדרום רוח פנת הצפון (פדר"א ג). רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבוא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה (שם שם). והלא כל אבן בחיר וטוב אין נותנים אותו אלא על פנות הבית ועליו הכתוב אומר אבן מאסו הבונים וכו' (שם כד). ― ובסהמ"א: כי כל משולש שבעולם ידוע הוא וברור כי הוא בעל ו' פינות והן ג' צלעיו וג' זויותיו (יסוד עולם לר' יצחק הישראלי, ז.). שטובה גדולה לצדיק שמחמתו תארע טובה לאחרים שכל מעשי העליונים טובה מכל צד ומכל פנה (תלמיד הרמב"ם, אגר' ושו"ת הרמב"ם, ד:). כי פנות החלונות יהיו אבן כדכד או אפשר אויר החלונות יבנה בכדכד (רד"ק, ישע' נד יב). ― ואמר הפיטן: תולה ארץ על בלימה בלימה בגבורה שת ממדים בקרב סגרירי סערה בהקצותו פינות וצדים (Elbog., Stud, 143). זרע מרעים ועם לא בינות ערו יסודותיך והרסו כל פנות (יי' אלהים צבאות, זולת הפסקה ב). ― ואמר המשורר: פנה לכם משכיל מסלתו מחטא ועלו מזמן פורק. פנה ומגדל יהיה לו אל מחיל זמן עצמות אנוש פורק (ר"י חריזי, תחכ' לג, 281). ― °וּפִנּוֹת העולם: הבחינה בברואים היא העיון בפנות העולם ותולדותיהם המחוברות מהם (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ג). כי הפרישות פנה מפנות העולם וצורך המדברים אליה כצרכם אל שאר החכמות והמלאכות (שם, הפרישות א). ― ואמר המשורר: נדיב ואזרח העת אשר זרח פנות עולם פצחו רון (מנחם בן סרוק, תלמידי מנחם, XXIV). ― פִּנּוֹת בתי השיר: ומזה קראו המשוררים הפנות של בתי השיר חרוזים בעבור סדורים על אותות ידועות (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, חרז). ― °ובהשאלה, פִּנָּה בתורה, פִּנַּת התורה, האמונה והחכמה, כלל יסודי, עקרון באמונה, בחכמה וכדו': אמונה בביאת הגואל שזה פנה גדולה בתורה (לקוטים מפירושי ר"ת עה"ת, מגדל חננאל לה). כאשר חקרנו על מה שהצורך אליו יותר מפנות דתנו ושרשיה מצאנו יחוד האלהים בלב שלם שרשה ויסודה (ר"י א"ת, חו"ה היחוד א). ויש מי שסובר באמר החכם חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה שכיון אל אלה השבע פנות אשר זכרנו (שם, הבחינה ד). ויחשבו שהדבר ההוא אין צורך בשום פנים לקיימו או לבטלו במה שיצטרך אליו מפנות התורה (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). באמרו כי יזיקנו ג"כ באחת הפנות הגדולות שבאמונה שהיא תחיית המתים (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, קופמן, 94). וכן יש בה רמזים גנוזים בעניני האמונות בקצת פינות תוריות (ר"מ המאירי, בית הבחירה, פתיחה). ובדרך נסתר רמז על פנת ההשגחה (הוא, משלי כב, עיני יי'). ראינו בזה הספר לחקור בשאלות יקרות וכו' נתלו בהם פנות גדולות מפינות אשר מביאות האדם אל הצלחתו המדעית (רלב"ג, מלחמ' השם, הקד'). באופן ידיעתנו בפנה הזאת ואומר שהפנה הזאת מלבד מה שנתאמתה אצלנו מפאת הקבלה וכו' אחר שהתבאר תכלית הבאור שאין בכל מה שטענו כנגד הפנה הזאת דבר יבטל אותה (ר"ח קרשקש, אור ה' ב א ה). הרי שהרב הגדול שונא אותו וחביריו כי לא האמינו בעקר שהכל תלוי בו שהוא פינת החדוש (שו"ת מספר דברי חכמים, סו). אבל היתה כונתו (של הרלב"ג) להוכיח בטענות שכליות פנת חדוש העולם (ר"י אברבנאל, שמים חדשים ג, רדלהים, כה.). שהנולדים בדת מזוייפת מחוייבים לחקור על פנתו אם הוא אמת אם לא (גיגר אל בלומנפלד, או"נ ב, ה). ― ב) בהשאלה, פִּנּוֹת העם, חלקי העם היושבים בקצוי הארץ3, ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יי' המצפה ויתיצבו פִּנּוֹת כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים (שפט' כ א-ב). ויאמר שאול גשו הלם כל פִּנּוֹת העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום (ש"א יד לח). ― פִּנַּת השבט, היותר חשוב: התעו את מצרים פִּנַּת שבטיה (ישע' יט מג). ― ובתפלה: מאורות נתן סביבות עזו פנות צבאיו קדושים רוממי שדי (ברכת יוצר, תפלת שחרית). ― ואמר המשורר: הן כל עדתי השמות יום לשחק הרימות בחור מעם הרף כי מאד השחת בקחתך חרב והמת פנות כל העם (ר"י הלוי, מה לעם,  שעה"ש 94). ― °ובהשאלה, כנוי לאדם גדול: אל הדרת פינת יקרת מעלת צפירת תפארת מרנו ורבנו יקירנו וכו' (ממלוך שלמה בר' אליהו הדיין, שירד' מהגני', מ"צ ויס, 13).