פ"ע, פָּנִיתָ, פָּנִיתִי, פָּנוּ, פֹּנֶה, פּוֹנֶה, פֹּנוֹת, פָּנֹה, פִּנוֹת, לִפְנוֹת, פְּנוֹתָם, פְּנֵה, פְּנוּ, אֶפְנֶה, אֵפֶן, תִּפְנֶה, תֵּפֶן, יִפְנֶה, יִפֶן, תֵּפֶן, נֵפֶן, תִּפְנוּ, יִפְנוּ, — א) פָּנָה האדם הנה או הנה, הֵסֵב פּניו מהצד שהיו מכֻוָּנות למולו, הֵסֵב פניו לצד אחר, פָּנָה ממקום אחד וילך למקור אחר, sich wenden; se (re)tourner; to turn: וַיִּפְנוּ משם האנשים וילכו סדמה בראש' יח כב. וַיִּפֶן ויצא מעם פרעה שם י ו. מחר פְּנוּ וסעו לכם המדבר דרך ים סוף במד' יד כה. וַיִּפְנוּ אל אהל מועד והנה כסהו הענן שם יז ז. ואתם פְּנוּ לכם וסעו המדברה דרך ים סוף דבר' א מא.  וַנֵפֶן ונסע המדברה דרך ים סוף שם ב א. וַנֵּפֶן ונעבר דרך מדבר מואב שם שם ח. וָאֵפֶן וארד מן ההר שם ט יה. ובשלת ואכלתה במקום אשר יבחר יי' אלהיך בו וּפָנִיתָ בבקר והלכת לאהליך שם יו ז. וַיִּפְנוּ אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה יהוש' ח כ. וַיִּפְנוּ וילכו שפט' יח כא. וַיִּפְנוּ לפני איש ישראל אל דרך המדבר שם כ מב. ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יִפְנֶה אל דרך עפרה אל ארץ שועל והראש אחד יִפְנֶה דרך בית חרון והראש אחד יִפְנֶה דרך הגבול הנשקף אל גי הצבעים המדברה ש"א יג יז-יח. לך מזה וּפָנִיתָ לך קדמה מ"א יז ג. וַיִּפֶן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר מ"ב כג יו. איש אל עמו יִפְנוּ ואיש אל ארצו ינוסו ישע' יג יד. כי המקום אשר יִפְנֶה הראש אחריו ילכו יחזק' י יא. לא יִפְנֶה דרך כרמים איוב כד יח. וַיִּפֶן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו דהי"ב כו כ. — ומליצה, פָּנָה על ימין ועל שמאל:  ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי וְאֶפְנֶה על ימין או על שמאל בראש' כד מט. — וּפָנָה כה וכה: וַיּפֶן כה וכה וירא כי אין איש שמות ב יב. — וּפָנָה אחריו: וַיִּפֶן בנימין אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה שפט' כ מ. וַיִּפֶן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני ש"ב א ז. וַיִּפֶן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל שם ב כ. וַיִּפֶן אחריו ויראם ויקללם מ"ב ב כד. — כל אשר יִפְנֶה, כל מה שיעשה: ובכל אשר יִפְנֶה ירשיע ש"א יד מז. למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תִּפְנֶה שם מ"א ב ג. אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יִפְנֶה ישכיל משלי יז ח. — וּפָנָה ממעשה למעשה אחד: וּפָנִיתִי אני לראות חכמה והוללות וסכלות קהל' ב יב. — ומליצה, פָּנָה איש לדרכו, כל אחד הלך למקום שהוא רוצה, עסק רק בענינו: כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פָּנִינוּ ישע' נג ו. כלם לדרכם פָּנוּ איש לבצעו מקצהו שם נו יא. — פָּנָה אל פלוני לדבר אליו: וַיִּפֶן אליו יי' ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין שפט' ו יד. — ולהביט עליו: וַיִּפֶן אהרן אל מרים והנה מצרעת במד' יב ו. — ולבקש ממנו עזרה או תשובה: פְּנוּ אלי והושעו כל אפסי ארץ ישע' מה כב. קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תִּפְנֶה איוב ה א. — פָּנָה אל פלוני, שם אליו לבו לטובה או לרעה: וּפָניתִי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם וכו' ויקר' כו ט. כי הנני אליכם וּפָנִיתִי אליכם ונעבדתם ונזרעתם יחזק' לו ט.  — פָּנָה אל פלוני, רצה בפלוני, בחר בו, התקרב אליו: ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פָנָה אל אלהים אחרים דבר' לא יח. כאהבת יי' את בני ישראל והם פֹנים אל אלהים אחרים הוש' ג א. אשרי הגבר אשר שם יי' מבטחו ולא פָנָה אל רהבים ושטי כזב תהל' מ ה. השמר אל תֵּפֶן אל און כי על זה בחרת מעני איוב לו כא. — והנפש פָּנְתָה אל, במשמ' זו: והנפש אשר תִּפְנֶה אל האבות ואל הידעונים לזנת אחריהם ויקר' כ ו. — וּפָנָה אל פלוני, הטה לו רצון: פְּנֵה אלי וחנני תהל' כה יו. כרב רחמיך פְּנֵה אלי שם סט יז. — ואל המנחה, קבלה ברצון: אל תֵפֶּן אל מנחתם במד' יו יה. מאין עוד פְּנוֹת אל המנחה מלא' ב יג. — ואל התפלה: וּפָנִיתָ אל תפילת עבדך ואל תחנתו יי' אלהים ושמע אל הרנה ואל התפלה מ"א ח כח. פָּנָה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם תהל' קב יח. — פָּנָה אל פלוני, שם לבו אליו, השגיח בו, הקפיד על מעשהו: מה עבדך כי פָנִיתָ אל הכלב המת אשר כמוני ש"ב ט ח. — ואל הדבר: זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תֵּפֶן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו דבר' ט כז. — פָּנָה באיש או במעשה, עִיֵּן בדבר, בדק אותו: וּפָנִיתִי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח קהל' ב יא. ועתה הואילו פְנוּ בי ועל פניכם אם אכזב איוב ו כח. — וּפָנָה ערף לפלוני1: ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יִפנוּ לפני איביהם יהוש' ז יב. — ובמליצה במשמ' עזב אותו: אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פָנוּ אלי ערף ולא פנים2 ירמ' ב כז. — ולבבו פָנָה, לא רצה לשמע: פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פֹנֶה היום מעם יי' אלהנו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם דבר' כט יז. ואם יִפְנֶה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם שם ל יז. — וּפָנָה שמה, במשמ' מי שפניו מכֻוָּנוֹת שמה, גם לא בע"ח, zugekehrt sein; être tourné vers; to face: עמד (ים הנחשת) על שני עשר בקר (של נחשת) שלשה פֹנִים צפונה ושלשה פֹנִים ימה ושלשה פֹּנִים נגבה ושלשה פֹּנִים מזרחה מ"א ז כה. — לשון ים וכדו': ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הַפֹּנֶה נגבה יהוש' יה ב. — והגבול: ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פֹּנֶה אל הגלגל שם שם ז. — ודליות הגפן וכדו': ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לִפְנוֹת דליות אליו ושרשיו תחתיו יהיו יחזק' יז ו. — ובהשאלה, שער וכדו': אל פתח שער הפנימית הַפּוֹנֶה צפונה שם ח ג. אל שער בית יי' הקדמוני הַפּוֹנֶה קדימה שם יא א. — ולשכות: אל הלשכות הקדש אל הכהנים הַפֹּנוֹת צפונה שם מו יט. — ומעלות: ומעלתהו פְּנוֹת קדים שם מג יז. — ובתו"מ: עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית זבח' ה ג. אל תפנו אל האלילים וכו' תחילתם אלילים הם אם פונה אל אליהם את עושה אותן אלוהות ספרא ויס, קדושים, פרשה א. ופנית בבקר כל פונות שאתה פונה מן בוקר ואילך ספר' דבר' קלד. שנים שהתחילו באמצע השורה זה פנה3 לצפון וזה פנה3 לדרום ושכחו לפניהן ולאחריהן שלפניהן שכחה ושל אחריהן אינו שכחה משנה בירוש' פאה ו ג. מאי טעמא אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעובדן שם ע"ז ה א. אל תפנה לראותן ממש ר' יהודה, שם שם. אל תפנו אל מדעתכם4 ר' חנין, שבת קמט.. כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח זבח' סב:. כיון ששתה ופנה לילך אמר לה וכו' מד"ר איכה א, רבתי בגוים. ותשא אסתר את עיניה ותרא את פני המלך והנה עיניו כאש בוערות מרוב החמה וכו' וירא אלהינו וכו' ויפן לצער היתומה אשר בטחה בו ויתן לה חן שם אסתר, ויהי ביום השלישי. — ובסהמ"א: ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם רש"י, ישע' מג כב. אין זה מנהג אלא טעות הוא ממי שהורה להם כך ואין ראוי לפנות לדבר זה כלל רמב"ם, אסורי ביאה יא יד. — ואמר הפיטן: תפן באון פיד טיט רפשנו, תביט בדכינו ועוד כל תכפישנו ר"א קליר, קצובה, קרוב' שבת שקלים. פנותי מהמוה יום, בקשתי פני איום, פדות מתי ופדיום שבתי בן משה, אנעים, יוצ' א פסח, מחז' איטל' א, קד.. ולכל צד פונים (המלאכים) ולכל פּנים מפנים קבץ על יד יא, כג. — *ובהשאלה, פָּנָה מכל עסקיו, הניח את עסקיו השתחרר מהם: למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקיי ועוסק עמכם ברעה ספרא ויס, בחוקותי פרק ד. אם אתה עושה כן פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בך ספרי דבר' קמג. — *ובקצור, פָּנָה פלוני, כמו פָּנָה פלוני מעסקיו, מצא לו פנאי5: ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה הלל, אב' ב ד משלו משל למה הדבר דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד ועשה עמו מלאכה ימים הרבה נכנסו הפועלים ליטול שכרם ונכנס אותו הפועל עמהם א"ל המלך לאותו הפועל בני אפנה לך, הרובים הללו שעשו עמי מלאכה ממועטת ואני נותן להם שכר מועט אבל את חשבון רב אני עתיד לחשוב עמך ספרא ויס, בחוקותי פרק ב, לפס' ופניתי אליכם והפריתי אתכם. — ובסהמ"א: תנוח נפשי מדאגות העולם, ואפנה לפרוע חובותי לבורא ר"י א"ת, חו"ה הבטחון ה. יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה וכו' ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד רמב"ם, ת"ת א יב ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה הוא, מלכים ז טו. — *וכמו נִפע', פָּנָה לצרכו6, לנקָבים: יוצאים חוץ לפתח בית הבד ופונים7 לאחורי הגדר והן טהורים טהר' י ב. ארבעה מלקטין עשבין מ"מ ובלבד שלא ישרשו ופונים לאחורי הגדר ר' לעזר בי ר' יוסי בשם ר' תנחום עד מקום שמתעטש ואין קולו נשמע ירוש' ב"ב ה א. — ב) ופָנָה היום במשמ' עבר חלף לו8 : כי כל ימינו פָּנוּ בעברתך כלינו שנינו כמו הגה תהל' צ ט. — ובהשאלה, פָּנָה היום וכדו', כבר ירד השמש הרבה: קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פָנָה היום כי ינטו צללי ערב ירמ' ו ד. — והערב, לִפְנוֹת ערב9: ויצא יצחק לשוח בשדה לִפְנוֹת ערב בראש' כד סג. והיה לפְנוֹת ערב ירחץ במים דבר' כג יב. — והבקר, לפְנוֹת בקר: וישב הים לִפְנוֹת בקר לאיתנו שמות יד כג. ותבא האשה לִפְנוֹת הבקר שפט' יט כו. יעזרה אלהים לִפְנוֹת בקר תהל' מו ו. — ובתו"מ: מה בין הערבים מיוחד משפנה יום אף יום משפנה יום משש שעות ולמעלה ספרא ויס, אמור, פרק יא. משל למלך שהיה לו פרדס גדול ובנה בתוכו מגדל גבוה והשכיר פועלין ופקדן שיהיו עסוקין במלאכה וכו' לפנות היום בא המלך וישב עליהן בדין מדרש שוח"ט משלי טז. — ואמר המשורר: רצתי לקרבתה עת שראיתיה עת ראתה אתי אז כסתה אפה אנה פנותך אך והיום מאד פנה רשב"ג, מי זאת, שעה"ש 38. — *ופָנָה אדם או דבר, הסתלק, הלך לו10: עמד דור אנוש ומרד בו, דור המבול ומרד בו, דור הפלגה ומרד בו, אמר הקב"ה יפנו אילו ויעמדו ויבאו אותן (המים) הה"ד ויהי הגשם על הארץ מד"ר בראש' ה. בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה ר"י בר סימון, שם שם סח. — ואמר המשורר: ואיכה אחי אחר פנותם ואשאר בנסעם והם רוחי ונפשי ונשמתי רשב"ג, ידידי שעו, ברודי 27. אך לבבי יקרע עת זכר מנעמי שיריו יום אשר נסע ופנה תחנה עליו עננה ראב"ע, בעלי ריבי איגר 192. 

— *פ"י, פָּנָה, — כמו פִע': הספינה של אוהבך תפוסה ולא הטריח עליה לפנותה ועכשו של אחרים הוא פונה ושלו אינה נפנית כדי הוא שתתפנה פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעז..— וכמו פִע' במשמ' הניח את פלוני, לא עשה לו כלום: התורה לפניכם שהיא מצלת יותר מערי מקלט שערי מקלט אינן קולטות אלא לשוגגין והתורה פונה את השוגגין ואת המזידין דברים רבה, ליברמן, 62. — פָּנָה דין, הטָּה אותו: אחשדרפניא וכו' אלו הארכונות שהן נחשדין11 ופונין דין לכל צד ר' אחא, מד"ר שה"ש, אמרתי אעלה. — °וּפוֹנֶה עצמו כמו מְפַנֶּה עצמו, פּוֹנֶה מכל עסקיו: כשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקיו: כשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקים12 רש"י, שמות יה ג. — ועי' פִע' וערך פָּנוּי, וב. פּוּן

— פִע', פִּנָּה, פִּנִּיתָ, פִּנִּיתִי, פִּנּוּ, פַּנּוּ, — פִּנָּה הַבַּיִת, וכיוצא בזה, הוציא מה שהיה בו, עשה שיהיה הבית ריק, שלא יהיה מלא, שיהיה בו מקום למה שנצרך, freimachen; degader; affranchir; to clear, vacate: בוא ברוך יי' למה תעמד בחוץ ואנכי פִּנִּיתִי הבית ומקום לגמלים בראש' כד לא. וצוה הכהן וּפִנּוּ את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ויקר' יד לו. — ובתו"מ: מצא חבית והיא מלאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה מע"ש ד' יא. המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן שבת ג ה. מפנין וכו' אבל לא את האוצר שם יח א. אין מפנין את האוצר בתחילה בשבת אבל עושה בו שביל כדי שיהא נכנס ויוצא תוספת' שם יד ד. וכשם שאין השוכר רשאי לפנות עד שעה שיודע כך אין המשכיר ראשי לפנות עד שעה שיודע שם ב"מ ח כז. קבר הנמצא מפנין אותו, פנוהו מקומו טהור ואסור בהנאה וכו' קבר הידוע אין מפנין, פנוהו מקומו טהור ומותר בהנאה שם אהיל' טז ט. אם היתה חצר של אשה איש מפנה, ושל איש אשה מפנה, של שניהם מי מפנה מפני מי ירוש' גיט' ח יא. וקברי בני חולדה היו בירושלם ולא נגע אדם בהן לפנותן מעולם שם נזי' ט ג. בתלמיד שאמר לו רבו לך ופנה לי המקום לסעודה הלך ופנה לו אביי, שבת עח.. לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד ר' יהודה, מו"ק ב.. קבר הנמצא מותר לפנותו, פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה סנה' מז:. בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך ריקן מד"ר בראש' ה. לחבית שהיא מלאה אבנים טובות ומרגליות ומוקפת צמיד פתיל והיא נתונה בזוית אחת ואין אדם יודע מה בתוכה בא אחד ופנה אותה וידעו הכל מה בתוכה שם שה"ש א ז. הספינה של אוהבך תפוסה  ולא הטריח עליה לפנותה פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעז.. בא וראה נסיו ופלאיו של הקב"ה, העולם היה מים במים, אעפי"כ פינה לתוך מלא שם, שור או כשב, קצג.. — ובסהמ"א: הנה קמה מלאכת הנרות מבלי מעלה ומבלי מטיב ומלאכת הזית מבלי כותש והשמן מבלי מפנה13 ויתר כל מלאכותיה מבלי משרתים מחב' מנחם, גל, 55. ויחלקו שוכניה אל נעבד ולא יעבוד ואל משרת לא ישרתוהו אחרים ואל חבורה ישרתו הם לאחרים מצד כמו שזכרנו בכחות הנפש עד שיגיע אל מפנה13 המקומות שהוא עבד גמור כמו שהוא הכח הדוחה למותרות בכחות הנפש ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי, 101. — ואמר המשורר: אם ילדי יום אותך ענו, בעזוז נפש אותם ענה וכו' או ים זעפם לך יסתער, לו לבב רחב כחול פנה רמב"ע, איכה יועם, דוקס, 102. — וּפִנָּה דרך, שיהיה נקי, טוב ללכת בו: קול קורא במדבר פַּנּוּ דרך יי' ישרו בערבה מסלה לאלהינו ישע' מ ג. סלו סלו פַּנּוּ דרך הרימו מכשול מדרך עמי שם נז יד. עברו עברו בשערים פַּנּוּ דרך העם שם סב י. — וּפִנָּה דרך לפני פלוני: הנני שלח מלאכי וּפִנָּה דרך לפני מלא' ג א. — ואמר המשורר: לגבור בתעודה וכו' שאו שלום הרים ומהרו בשמחות בכל ארבע רוחות ופנו הארחות ועברו בשערים תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שעה"ש 5. חרפה יגל וגלה יגל ואזנו יגל פנו לאל מעגל ר"י הלוי, יפעת מלכי, שם 107. — וּפִנָּה את פלוני, העתיקו, סלקו מן המקום שהוא בו: הסיר יי' משפטיך פִּנָּה איבך צפנ' ג יה. — ובתו"מ, פִּנָּה קפה, כלים, אבנים, מת וכדו': מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים וכו' מפנין תרומה טהורה ודמאי ומעשר ראשון שניטלה תרומתו וכו' שבת יח א. אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו, אין מביאים כלים מבית האומן, אם חושש להן מפנן לחצר אחרת מו"ק ב ד. מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל ואמר לו פנה אבניך אמר לו הגיעוך אין שומעין לו ב"מ י ה. והבצק טהור ואם פינהו לכלי אחר טמא אהל' ה ד. המפנה חרסין מתוך השוקת בשביל שתחזיק מים הרבה כשרין פרה ז ח. בשנתנו דעתן לפנותו אבל אם לא נתן דעתו לפנותו משייסתם הגולל הראשון ר' יונה ור' יוסה, ירוש' מו"ק ג ה. זאת אומרת מת מצוה מותר לפנותן רב חסדא, שם ב"ב ה א. פינן ממיחם למיחם מהו רב אשי, שבת לח:. בקשו תלמידיו (של נחום איש גמזו) לפנות מיטתו ואח"כ לפנות את הכלים, אמר להם בניי פנו את הכלים ואח"כ פנו את מיטתי תענ' כא.. המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהם והוציאן פטור בשם ר' יוחנן, כתוב' לא.. — ובסהמ"א: סבור אתה לפי שעֵשָׂו פנה את כליו והלך לו שהסיר הקנאה מלבו, לא אלה לוֹ בראש' רבתי, אלבק, 162. מגרה שפינה ממנה חיטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת ואח"כ יתן לתוכה חולין רמב"ם תרומות יא יד. וכן אם פינה הבצק או המשקין לכלי אחר מכלי שטף שבעלייה נטמאו במגע הכלי האחר הוא, טומאת מת כג ד. והזרעונים שרואה שהם לחים וקרובים להתעפש מפנה אותם לאוכלם מיד ר"י בן נחמיאס, פי' משלי י יא. ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת אבל לא יביאם לביתו אלא בצנעא מפני החשד שאמרנו הלבוש, או"ח תקלד א. — *וּפִּנָּה את פלוני, הניח אותו, לא עשה לו מאומה: למלך שהיה לו בן ונדבק לליסטים ונתפש בנו עמהם, אמר המלך מה אעשה, אהרוג את הלסטים אי אפשר שהרי בני עמהם, בשביל בני הריני מפנה אותם עכשיו מד"ר במד' ה. לשני בני אדם שחטאו על המלך אחד קרתני ואחר בן פלטין, ראה ששניהם חטאו חטא אחד, פנה לקרתני ונתן לבן פלטין איפופסין, אמרו לו בני פלטין שלו, שניהם חטאו חטא אחד, לקרתני פנית לבן פלטין נתת איפופסין, אמר להם לקרתני פניתי שאינו יודע נימוסי מלכות, אבל בן פלטין בכל יום הוא עמי ויודע נימוסי מלכות מה הן תנחו' ויקר' ו. עבר (אדם הראשון), הביא עליו איפופסין, בא השבת ופינהו שם תזריע יא. — *פִּנָּה מים משדהו למקום אחר, הטה אותם הצדה: ראה אמת המים שוטפת ובאה לתוך שדהו עד שלא נכנסו המים לתוך שדהו רשאי לפנותן למקום אחר ר' יוסי, ירוש' ב"ק ג א. — *וּפִנָּה את לבו לבטלה: הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו ר' חנינא בן חכינאי, אב' ג ד. — °וּפִנָּה את לבו מענין אחד לענין אחר: ומהם שהבוטח באלהים יביאהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם וליחד לבבו לעניני העבודה ר"י א"ת, חו"ה, בטחון פתיח'. ועל כן היו הפרושים בורחים מקרוביהם ומבתיהם אל ההרים כדי שיפנו לבותם לעבודת אלהים שם שם ד. — °וּפִנָּה את מחשבתו באותה משמ':  כשתפנה מחשבתך למאכל צריך וכו' כבר פסקת הדבוק ההוא אשר גינך ובין הש"י ר"ש א"ת, מו"נ ג נא. *וּפִנָּה פלוני את עסקיו עי' פָּלַח, פִע', הערה. — *פִּנָּה כמו פִּנָּה את מקומו, פָּנָה: גרגשי פינה14 והאמין לו להב"ה והלך לו לאפריקי ר' שמואל בר נחמן, ירוש' שביעי ו א. כיון שראם (אשור) באים לחלק על הקב"ה פינה מארצו מד"ר בראש' לז. ויסע משם אברהם, פינה מן ריח רע שהיו אומרין לוט בן אחי אברהם בא על שתי בנותיו שם שם נב. יעקב אביכם שנזדווג לו עשו וברח מפניו לא חזר ונפל בידו ופינה מלפניו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו פסיק' רב', אנכי אנכי, קנא.. 

— הִפע', הִפְנָה, הִפְנְתָה, הִפְנוּ, הַפְנֹתוֹ, מַפְנֶה,יֶפֶן, — א) פ"י, הִפְנָה דָבָר, עשה שהדבר יִפְנֶה: וַיֶּפֶן זנב אל זנב שפט' יה ד. והיה כְּהַפְנֹתוֹ שכמו ללכת מעם שמואל ש"א י ט. איך הִפְנָה ערף מואב ירמ' מח לט. — ב) פ"ע, הִפְנָה פּלוני, כמו פָּנָה: ומנוס נסו ולא הִפְנוּ מגור מסביב נאם יי' ירמ' מו ה. גם שכיריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הִפְנוּ נסו יחדו לא עמדו שם שם כא. לא הִפְנוּ אבות אל בנים מרפיון ידים שם מז ג. והמה נסים עמדו ואין מַפְנֶה בזו כסף בזו זהב נחו' ב ט-י. — ובתו"מ: אל תבקשו לטמאה בהם מלמד שאינם באים עליו על אדם אא"כ הפנה דעתו להם ונטמא בהם ספרא ויס, קדושים פרק ז. — ובסהמ"א: עמדה מדת רחמים לפני מרע"ה וא"ל אבשרך בשורה טובה תשמח בה, הפנה נגד כסא רחמים פניך וראה, הפנה פניו כנגד כסא רחמים בראש' רבתי, אלבק, 136. ויפן כה וכה הפנה15 לכאן ולכאן רש"י, שמות א כ. — ואמר המשורר: אם אימינה אין לי מכיר או אשמיאלה אין לי מפנה או אם אצעק חמס נגדם על צעקתי לא אענה יוסף אבן סהל, איכה יועם, רמב"ע, דוקס, 102. 

— הָפע', הָפְנוּ, מָפְנֶה, — הָפְנָה האדם, פנה על כרחו: נסו הָפְנוּ16  העמיקו לשבת ישבי דדן ירמ' מט ח. — וְהָפְנָה השער, עשו שיִפְּנֶה, שיהיה פתוח לצד פלוני: שער העליון אשר מָפְנֶה צפונה יחזק' ט ב. — ואמר המשורר: זכרתי רעים רבים אהבה לי כחשו, בשחק השעה לי פני תמיד  בקשו, ובראות כי סר צלי פתאם עזבוני, הפנו נסו יחדו בגדו בי  וימכרוני שירי יל"ג  ג, 21. — בינ' *מֻפְנֶה, מופנה, מי שנעשה פָנוּי, משֻׁחרר: frei (gemacht); libre, dégagé; free, cleared, וביחוד האיש הפנוי מאשה: שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחד מופנה, מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני וכו' יבמ' ג ה; עדי' ד ט. — *והמלה המֻפְנָה לדרשה מן הדרשות: שאין תלמוד לומר העברי שהרי כבר נאמר אחיך ומה תלמוד לומר העברי, מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה מכי' משפטים א. או בן יגח שאין תלמוד לומר אלא מופנה להקיש ולדון גזירה שוה שם שם י. ואחר ישתה הנזיר יין, וכי הנזיר שותה יין אלא מופנה לדין להקיש גזירה שוה, נאמר כאן נזיר  ונאמר להלן נזיר ספרי במד' כה. למה נאמר (אסור מלאכה), מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה יומא פא.. נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין מופנה ר' יוחנן משום ר' ישמעאל, חגי' ט.. איני יודע שהוא רבוע מה תלמוד ללומר רבוע יהיה, אלא מופנה להקיש לדון ממנו גזירה שוה מד"ר במד'  ו. — ובסהמ"א: ולפי מדרש ברייתא מקרא יתר הוא ומופנה לגזרה שוה ללמד על הענקתו של עבד עברי שהוא חמשה סלעים מכל מין ומין רש"י, שמות לד כ. — *ומֻפְנֶה מצד אחד או משני צדדין: מופנה מצד אחד למידין ואין משיבין שבת סד.. מופנה מצד אחד למדין ומשיבין יבמ' ע:. וייצר מופנה משני צדדין, מופנה גבי אדם ומופנה גבי בהמה, ויברא גבי אדם מופנה, גבי תנינים אינו מופנה נדה כב:. — °הָפְנָה, שפִּנּוּ אותו: איה הרוגי נבוכדנאצר שהרג בה והופנו כולם ואין אחד מצוי בה (בירושלם), על כרחנו בדוקה היא רש"י, זבחים קיג.. — °והדרך מן האבנים: מופנית (הדרך) מן האבנים שבה המאירי על משלי יה, דרך עצל.

— נִפע', *נִפְנָה, — א‎‎) כמו קל: מצאוהו אנשי עירו ויצאו לקראתו ואמרו לו שלום עליך רבי, נפנה אליהם לאחוריו, אמר להם איזה הוא רבי כלה רבתי י י. נפנה רבי יהושע אחריו אמר לו רבי למה נפנית לאחריך ד"א רבה ו. איכון שיצא (ישמעאל) לתרבות רעה לא נפנה (אברהם) אליו מד"ר שמות א. למלך שהיו לו שתי בנות אחת גדולה ואחת קטנה ולא נפנה להשיאן והניחן המלך שנים הרבה ר' יהודה ברבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי, שם שה"ש, גן נעול. נפניתי לכאן ולכאן מד"ר תהל' יח ה. — ובמשמ' פָּנָה והלך: מי שאין לו אשה נפנה לשם תענ' לה.. — ובמשמ' יצא והלך לו: שלש פרסטיגיות שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ, מי שהוא רוצה להפנות יפנה17 להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה ר' שמואל בר נחמן, ירוש' שביע' ו א. — °נִפְנָה אחרי דבר, הלך אחריו, נטפל לו: שדבר זו גורם להפנות אחריה (אחרי עכו"ם) ולעשות כמה שהן עושין רמב"ם, עכום ב ב. וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה הרי זה לוקה ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה וכו' שם שם ג. — נִפְנָה מן העולם, נפטר מן העולם, hinscheiden, sterben; décéder, mourir; to pass away, to die: לא שהה שלשה ימים עד שנתנוהו בקבר בא אביו לפני רבן יוחנן בן זכאי אמר לו נפנה בני תוספת' פרה ג ח. משל לאוהבו של מלך שהיה נפנה מן העולם והיו בניו סובבין את מטתו מד"ר בראש' צח. — ב) כמו נתפנה, מצא לו פנאי, השתחרר18: אמר לו (הצדוקי) בן זכאי לכשאפנה לך אמר לו כשתפנה לא שהה שלשה ימים עד שנתנוהו בקבר בא אביו לפני רבן יוחנן בן זכאי אמר לו נפנה בני19 תוספת' פרה ג ח. לשקו ותעניתו (הלך ראובן) כשנפנה הלך והציץ לאותו בור ר' אליעזר, מד"ר בראש' פד. אדונו של עבד בוכה שברח עבדו לפניו ועבד משורר שנפנה מן השעבוד כך המצריים בוכין שברחו ישראל וכו' וישראל אומרים שירה שנפנו מן השעבוד שם במד' ג. — ובסהמ"א: אך הוא מתאוה זה אלו היה מגיע למדרגת חנוך וכו' או למדרגת אליהו זכור לטוב ולהפנות עד שיתיחד לחברת המלאכים ולא יהיה משתומם ביחידות ובבדידות ר"י א""ת, כוזרי ג  א. אין תכלית כונתם רק להתלמד ולהתעסק במצות השי"ת ולהפנות מעסקי העולם ר"ש א"ת, מו"נ ג נא. — °וְנִפְנְתָה המחשבה: איזהו קודם זה העושה מעשה משאר המעשיות כדי שישום ותפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידים להיות וכו' ויש מי שנושא מקל בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר רמב"ם, עכו"ם יא ו. — ג) כמו התפנה, שפִּנּוּ אותו: מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז שכן דרך אשפה ליפנות ב"מ כה:. כיון שהיה מוציא כל מה שהי' לו בתוך ביתו וכו' היו אומרים ראיתם עין רעה שהיה בידו, מה הי' לו לא הי' רוצה להשאיל, מי גרם לו להפנות, ע"י שהיתה בו עין רעה מד"ר דבר' ו. הספינה של אוהבך תפוסה ולא הטריח עליה לפנותה ועכשיו של אחרים הוא פונה ושלו אינה נפנית כדי שהוא שתתפנה פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעז.. — ובסהמ"א: להפנות לבם להנקות מאותו טינוף רש"י, הוש' ח ה. — ד) נִפְנָה פלוני לצרכו, נִפְנָה פלוני20 יצא לעשות צרכיו, הריק את גופו: שאם יפנה אחד מהן לצורכו תתייחד עם שנים ירוש' סוטה א ג. הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל ר' יוחנן ברכ' יה.. כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן הוא, שם. בהכ"ס עראי חולץ (תפליו) ונפנה לאלתר ר' ששת, שם כג.. כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחים שם כג:. הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך י' פעמים ארבע אמות או ארבע פעמים עשר אמות ויפנה ואחר כך נכנס שם שם. הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום שם סא:. אסור לפנות בשדה ניר בשבת ר' הונא, שבת פ"א:. ואיזה קטן שאין צריך לאמו וכו' כל שנפנה ואין אמו מקנחתו דבי ר' ינאי, ערוב' פב.. ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו אלו הן הנפנה בין דרך לכותל וכו' ריש לקיש, פסח' קיא.. כשנפנין אין נפנין לא לפניהן ולא לצדדיהן אלא לאחוריהן יומא עה:. באשפה העשויה להפנות בלילה ואינה עשויה להפנות ביום רב פפא, ב"ק לב:. היתה סנהדרין יושבת מתמיד השחר עד תמיד של בין הערבים ולא היה אחד מהם נפנה לצורכו מד"ר במד' א. לא היו נצרכין להפנות כדרך בני אדם שם שם ז. כיון שאוכל ואינו נפנה ומקלקל את המזון הראשון הוא מת פסיק' רב', אנכי אנכי, קנב.. סתם הקב"ה את המעיינות שלהם אחד מהם לא הטיל מים ולא נפנה ולא הוציא ליחה מאפיו ולא דמעה מעיניו שם, וה' פקד את שרה, קעו.. — ובסהמ"א: לפיכך כיון שעומד אדם משנתו ניפנה ומתקן עצמו ונוטל ידיו פניו ורגליו ומברך על הסדר שו"ת הגאו' גני', 114. למד עצמך שתהא רגיל להקדים בשחרית עד שבני אדם ישנים וצא להפנות רגמ"ה, תמיד כז:. כאסטמא לפרזלא אציי"ר בלעז שמועיל לברזל כך מועיל לגוף יציאה להפנות רש"י, ברכ' סב:, ד"ה כאסטמא. ואסור להפנות בתוך המחנה או על פני השדה בכל מקום אלא מצות עשה לתקן שם דרך מיוחדת להפנות בה רמב"ם, מלכים ו יד. 

— הִתפ', *הִתְפַּנָּה, נתפנה, — א) פִּנּוּ אותו והריקוהו: כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא תוספת' ב"ב א יא. אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין ר"ע, שם שם. קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ירוש' תרומ' ד יב. יקא שהקיא דברי תורה כספל הזה שהוא מתמלא בין שעתו ומתפנה בין שעתו מד"ר במד' י. של אחרים הוא פונה ושלו אינה נפנית כדי הוא שתתפנה פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעז.. — ובסהמ"א: שאשפה של רבים אינה עשויה להתפנות רמב"ם, שבת יז ה. — ב) °הִתְפַּנָּה למקום, כמו פנה למקום: הם יתפנו להמקום המובחר הר גריזים תולידה שומרונית, REJ Juil.-Sept. 1902, עמ' 71. — ובמשמ' פנה לכאן ולכאן: הפך הפנה וכו' מתהפכת מתפנה מלון צמח דוד לר"ד מן התפוחים, כד..