°, ש"נ, — תכונת האדם או הדבר הַפָּסוּל. כמו ב. פִּסוּל, פְּסוּל, Unbrauchbarkeit; inutiluté; uslessness: שפסולים מן התורה פסילות מובהקת וא"צ להכריז עליהם שפלוני פסול לעדות (תשו' הגא' שערי צדק, פט:). ויתחברו אליו זקן פסילות וכו' ופני עכבר וכו' וסריס אדם וכו' (תוספת לספר הגלוי לרסע"ג, הרכבי, רכז). שחץ פסול פסילות1 גסות רוח ולעיגת לשון (ר"ח, פסח' ג:).