פָּסוּל

1, ת"ז, נק' פְּסוּלָה, — לא ראוי, לא כשר, ביחוד לקרבן או לשרות במקדש, לעדות וכדו', untauglich, unwürdig; qui n'est pas propre, indigne; unfit, unworthy: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ר' יהודה מכשיר (סוכה א א). סוכה על גבי סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה (שם שם ב). כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול (גיט' ג א). ואלו הן הפסולין המשחק בקוביא והמלוה ברבית וכו' (סנה' ו ג. ההולך לקדש הרי זה נוטל מפתח ופותח וקרדום וחופר וסולם ומוליך ממקום למקום וכשר מפני שהוא עם הקדוש ואם משהוציא את האפר הגיף את הדלת אחריו פסול מפני שעשה עמו מלאכה (תוספת' פרה ו א). נעשה כשני כתי עדים כשרים לזה ופסולים לזה (ר' לעזר, ירוש' גיט' א א). כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמישה עשר בניסן למפריעה הרי אילו פסולות (ר' יוסי, שם ב"ק ז ד). — ובסהמ"א:  אבל הפסול כל כל תאותו היא לדבר במומי בני אדם כי בעבור שהוא פסול רוצה לפסול (ר"י אבוהב, מנוה"מ כ א ד). — *פְּסוּל משפחה: אמר דוד לפני הקב"ה עד אימתי הם מתרגזים עלי ואומרים לא פסול משפחה הוא ולא מרות המואביה הוא וכו' ואף תמר שלקחה יהודה זקנכם לא מפסול משפחה היא אלא בתו של שם בן נוח מה אתם יש לכם יוחסים (ר' אבא ב"כ, מד"ר רות ח). — *פְּסוּל הבית: ויהי כשמוע לבן וגו' אמר אליעזר פסול הבית היה וכתיב ויקח העבד עשרה גמלים זה שהוא אהובו של בית עאכ"ו (שם בראש' ע). — פְּסוּל כהנה: איזו היא חללה כל שנולדה מן פסול כהונה (רב יהודה, קידוש' עז.). איזו היא חללה שעיקרה מדברי תור' ואין צריכין לפרש מדברי סופרים כל שנולדה מן פסולי כהונה (רב יצחק בר אבין, שם שם). — *פְּסוּלֵי המקֻדשין: כל פסולי המוקדשין נמכרים באטליז ונשחטין באטליז ונשקלין בלטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנייתן לבעלים, פסולי המוקדשין הנייתן להקדש (בכורות ה א).



1 [מן ב. פָּסַל, עי' שם הערה.]

חיפוש במילון: