פִּעוּר

*, ש"ז, — שה"פ מן פָּעַר. כמו פְּעִירָה, פניה לצרכים: הוציאה יראתה מתוך חיקה אמרה לו עבוד לזה אמר לה הלא יהודי אני א"ל ומאי איכפת לך כלום מבקשים ממך אלא פיעור (סנה' קו.).

חיפוש במילון: