ש"ז, כנ' פָּעֳלִי, פָּעָלְךָ, פָּעֳלֶךָ, פָּעֳלֵךְ, פָּעֳלוֹ, פֹּעֲלוֹ, פָּעֳלָהּ, פָּעָלְכֶם, פָּעֳלָם, מ"ר פְּעָלִים, — א) כמו מַעֲשֶׂה, מה שעשה האדם, Tat; action, acte; action: הצור תמים פָּעֳלוֹ כי כל דרכיו משפט (דבר' לב ד). ברך יי' חילו וּפֹעַל ידיו תרצה (שם לג יא). ובניהו בן יהוידע בן איש חי1 רב פְּעָלִים מקבצאל (ש"ב כג כ). והיה החסן לנערת וּפֹעֲלו2 לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה (ישע' א לא). והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פֹּעַל יי' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו (שם ה יב). הן אתם מאין וּפָעָלְכֶם מאפע (שם מא כד). היאמר חמר ליצרו מה תעשה וּפָעָלְךָ3 אין ידים לו וכו' האתיות שאלוני על בני ועל פֹּעַל ידי תצוני אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי וכו' (שם מה ט-יב). מעשיהם מעשי און ופֹעַל חמס בכפיהם (שם נט ו). ושלמתי להם כְּפָעֳלָם וכמעשה ידיהם (ירמ' כה יד). שלמו לה כְּפָעֳלָהּ ככל אשר עשתה עשו לה (שם נ כט). ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פֹעַל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר (חבק' א ה). יי' פָּעָלְךָ בקרב שנים חייהו (שם ג ב). יי' משפט עשה בְּפֹעַל כפיו נוקש רשע (תהל' ט יז). תן להם כְּפָעֳלָם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להן השב גמולם להם (שם כח ד). אלהים באזננו שמענו אבותינו ספרו לנו פֹּעַל פעלת בימיהם בימי קדם אתה ידך גוים הורשת וכו' (שם מד ב-ג). וייראו כל אדם ויגידו פֹּעַל אלהים ומעשהו השכילו (שם סד י). והגיתי בכל פָּעֳלֶךָ ובעלילותיך אשיחה (שם עז יג). יראה אל עבדך פָּעֳלֶךָ והדרך על בניהם (שם צ יו). כי שמחתני יי' בְּפָעֳלֶךָ במעשי ידיך ארנן (שם צב ה). אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פָעֳלִי (שם צה ט). יצא אדם לְפָעֳלו ולעבדתו עדי ערב (שם קד כג). הוד והדר פָּעֳלו וצדקתו עמדת לעד (שם קיא ג). גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פָּעֳלו (משלי כ יא). והשיב לאדם בְּפָעֳלו (שם כד יב). כי פֹעַל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו (איוב לד יא). ויגד להם פָּעֳלָם4 ופשעיהם כי יתגברו (שם לו ט). זכר כי תשגיא פָעֳלוֹ אשר שררו אנשים (שם שם כד). — ובע"ח5:  הן פראים במדבר יצאו בְּפָעֳלָם (שם כד ה). — ולא בע"ח, הענן, הרוח וכו': והוא מסכות מתהפך בתחבולותיו לְפָעֳלָם כל אשר יצום על פני תבל ארצה (שם לז יב). — ב) השכר תמורת העבודה, Lohn; récompense; reward :  ברעהו יעבד חנם וּפֹעֲלוֹ6 לא יתן לו (ירמ' כב יג). הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פָּעֳלוֹ (איוב ז א-ב). — ואמר בן סירא: עד ישיב לאנוש פעלו וגמול אדם כמזמתו (ב"ס גני' לב כד). — ובתו"מ: מעשה בהלל הזקן שהיה עומד על פתחה של ירושלים ובני אדם יוצאים לפעלם (אדר"נ נ"ב כו, שכטר, 54). — ובסהמ"א: הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך (שומע תפלה, מעריב יוה"כ). שהם מרחיקים שיהיו שני פועלים7 מפועל אחד (ר"י א"ת, או"ד א). אבל יש ליסודות ולשמש ולירח ולכוכבים פעלים על דרך החימום והקירור וההרטבה והיובש (הוא, כוזרי א עז). וקצת האשעריה אמרו שיש ליכולת הנבראת בפועַל קצת מעשה בפועל ויש לה בו התלות וכו' והרצון הזה הנברא לפי דעת כולם והיכולת הנבראת בו וכן הפעל הנברא לפי דעת קצתם כלם הם מקרים וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א עג, ההקדמה הששית). כי נושא הפעל הוא הפועל ונושא ההתפעלות הוא המתפעל (אמו"ר לראב"ד א א). כי אין הפרש שיהיה האדם פעלו פעל הבהמה ובין שיהיה בהמה יצירתה יצירת האדם (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 76). שהטבע באדם והנפש האנושית וכחות אלו השנים ופעליהם הם כולם והכחות השכליים המעשיים מפני שלמות השכל העיוני וכו' (שם 91). והיות לאדם עתות קצובות לזה הפעל (המשגל) כי רבויו מפסיד הגוף הוא, אגר' החלום, JQR NS I, עמ' 472. והעיקר הראשון שהוא סור מרע מתחלק לשני חלקים הראשון בפועל שמתאוה תחלה והשני בדבור (ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקד', יב). כי בהיות מיני נמצאים רבים מאד שיש להם סדר וקיום בתנועת אותו המניע כאשר יעיד החוש יתחייב שאותו המניע יעשה זה על אחד משני פנים אם שיעשה בכוונה ועיון מאתו לקייום אותם המינים וסדרם כמו פועל חפץ בקייום פעליו וסדרם וכו' (ר"ע ספורנו, אור עמים, כט.). — ואמר הפיטן: רב פעלך ונעלם סודך, במכון שבתך תעמיד הודך (ראב"ע, מעשה אלהים, איגר 187). פער האחד לרגל ברעו בשפתו, פעלו הושב בראשו ולא רעננה כפתו (יוסף, ארנן חסדך, יוצ' שבת ב אחה"פ). אך את זאת חקרנוה בדעת ומצאנוה כי אין בתבל הועל לאנוש כי בטוב פעל (יצחק בן גיאת, מה יתרון, שעה"ש 22). — °נמצא בפֹעַל וכדו', נמצא למעשה, ממש ולא בכח בלבד8: אך האחד האמת יאמר גם כן על שני פנים האחד מהם במחשבה והשני בפעל וכו' והענין השני אשר הוא אחד אמתי נמצא בפעל הוא ענין אשר לא יתרבה ולא ישתנה ולא יתחלף (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ח). אם תהיה העלה בכח העלול בכח, ואם תהיה בפעל העלול בפעל (הוא, כוזרי ד יג). כי האדם קודם שישכיל דבר הוא משכיל בכח וכשישכיל דבר אחד וכו' אז הוא משכיל בפעל (ר"ש א"ת, מו"נ א סח). כשהשכיל צורת זה האילן הרמוז אליו והפשיט צורתו מחומר שלו וצייר הצורה המופשטת שזה הוא פעל השכל אז הוא משכיל בפעל והשכל אשר עלה בידו בפעל הוא צורת האילן המופשטת אשר בשכלו (שם שם). ואחר שנברא החברותא נקרא אדם וזהו אמרו יתברך זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם וזה כי קודם היה שלם בכח ואחר שב שלם בפועל (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 1). ואמנם התוארים היוצאים מה' ית' משמותיו או כנוייו שהם מהאופן הראשון וכו' הם דברים מתעצמים במחשבת האנשים מבלי פעולה חושיית אבל כאשר יוציאום מן הכח אל הפועל יוציאום בהמשכת פעולות מעשיות גשמיות וה' ית' הם לעולם בו בפועל (שם 23). פֹּעַל, הא' בלתי בעל תכלית בפעל בעצמו והב' הבלתי בעל תכלית בכח וזהו האמתי בשם לא במציאות חוץ לנפש (פי' נרבוני למו"נ ג עג). כשיפרד (האיש השלם) מן השכל בשום עת רצוני לומר בהתעסקו בענינים הגשמיים שהם זולתי השכל וזולתי העבודות האלהיות והשכל הנמצא בו בפעל חזר להיות בכח תסתלק ההשגחה באותו זמן שהוא נפרד מן השכל (ר"י אבן לטיף, שער השמים כד, השחר שנה ב, 102). והמתנועע בה אין לו כח על השינוי אבל ענינו דומה אל הפעל הגמור (ר"ח קרשקש, אור ה' א, באור ההקדמה הי"ד). ומבואר כי רבים מן הנמצאים יהיו נמצאים בכח ובלתי נמצאים בפועל כצמחים בזרע והעופות בבצים (אמונה רמה לראב"ד ב א). — °ועשה דבר בפֹעַל, כגון כתב בפֹעַל, האיר בפֹעַל וכדו': ואמרנו במי שהוא ער ולפניו הקלמוס והדיו והקלף שהוא כותב בכח אבל הוא כח קרוב מאד ולא נקראהו כותב בפעל כי אם בעת שיכתוב (מלות הגיון יא). וכשם שהשמש היא מאירה את הרוח שמגיע אל העין מהמוח ומאורה יאיר בפועל וכו' כך ערך המלאך גבריאל אשר הוא המדע הפועל אל נפש האדם (ר"י עקנין, ס' מוסר נ כא). — °ידוע בפֹעַל: שקודם ההקש היה הדבר ידוע בכח בהקדמות ועל ידי ההקש שב ידוע בפועל (ר"י אלבו, עקרים א טז). — °בא לידי פֹּעַל, יצא אל הפֹּעַל, יצא מן הכח אל הפֹּעַל: ולא יוכל השכל האנושי להשיג מהן ר"ל מהותן מהצורות הנפרדים והוא המוציא שכל האדם מן הכח אל הפועל (ר"י א"ת, רוח חן ג). הנה האישים הנמצאים בזמן החולף עד העת הזאת אין תכלית להם ומה שאין לו תכלית לא יבא אל הפועל והם אין להם תכלית מרום (הוא, כוזרי ה יח א). וכל מה שיצא מן הכח אל הפעל אי אפשר לו מבלתי מוציא זולתו נמצא בפעל שיוציאהו (ר"ש א"ת, מו"נ א נה). וההליכה מן הכח אל הפעל היא תנועה (אמו"ר לראב"ד ב ד). ולא בא הדבר לידי פועל (פחד יצחק ערך בר מתא). — °הוציא לפֹעַל: כי בכח השכל למנות אלפים ואלפי אלפים כפולים עד לאין תכלית זה בכח אבל שיוציאהו אל גבול הפועל לא (ר"י א"ת, כוזרי ה יח א). שבתחלה נבראו במציאות כחני ואחר כך עשאם כשהוצאם לפועל בצורותיהם (ראב"ח הנשיא, מגלת המגלה, הביא בשמו ר"י אברבנאל בראש' א א). ונתן לו השם יתברך שלמותו בכח והמציא לו הכלים אשר בהם אפשר שיוציאוהו אל הפועל (רלב"ג, איוב יא). — °יציאה מן הכח אל הפֹּעַל: שכל תנועה שנוי ויציאה מן הכח אל הפועל (ר"ש א"ת, מו"נ ב' הקד' ה). — ועי' גם ערך כֹּחַ.