1, — דגמה לכל שרש משרשי הלשון העברית אשר על פיה נוהגים לכנות את משקלן של צורות השם והפֹּעַל בלשון, ולפי זה נקראות שלש אותיות השרש פא הפעל, עין הפעל, למד הפעל2: ופתר זכרו זאת והתאששו מלשון ייאוש וטעה בזו טעות גדולה לפי שלשון ייאוש עברי מן המלה המשולשת המסתכן פה שלפעל ממנה והי היוד (תשו' דונש על רסע"ג 51). ובזכר הפעלים אשר ראש אותיותיהם, והיא במקום פא פעל, אות מאותיות הסתר או אלף או יוד, כי מלת פעל היא שלש אותיות וכו' ומשם נלקח משקל ודמיון לכל הפעלים, על כן האות אשר תחלתם כמו שין שמר ואלף אמר נקראת פא הפעל כי היא למול פא פעל וכו' (שלשה ספרי דקדוק לר"י חיוג, נוט, 4). פעמים רבות תשמעני שאומר פא הפועל ועין הפועל ולמד הפועל ודע כי כונתי בזה לקצוב לכל הפעלים החולפים קליהם וכבדיהם וכל הבא מהם (סה"ש לריב"ג, הקד', 3). וכבר חלקו השמות והפעלים על משקל פעל ואם היו בנין התיבה מארבע אותיות יוסיפו על משקל פעל למד אחד ותהיה פעלל. כגון ארץ האלף במקום פי פעל והריש במקום עין פעל והצד במקום למד פעל , וכן עשה אמר בחר קרא ודומה, ונקרא האות הראשון פי הפעל והשני עין הפעל והשלישי למד הפעל וכו' (הורית הקורא, דרנבורג 38). — בניני הפֹּעַל, פָּעַל (קל) , נִפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִפְעִיל, הָפְעַל, הִתְפַּעֵל: ויש מן הפעלים שלא נמצא ממנו כי אם בנין פעל לבדו או הפעיל לבדו או פעל לבדו או פעל לבדו (שלשה ספרי דקדוק לר"י חיוג, נוט, 13). ודע כי כל נפעל יחלק בראשית מחלקותיו לשתי מחלקות, או שהיה פתרונו נפעל כבר או שהיה פתרונו נפעל ועומד בכל זמן, ונפעל שהוא לשעבר יחלק עוד לשתי מחלקות וכו' (שם 18). וכן אומר בהכרית והשמיד ומה שהוא דומה להם כי משקלו הפעיל (סה"ש לריב"ג הקד' 3). והדמיון בזה שאומר בנשבר שמשקלו נפעל ואשים לעמת נון נשבר נון נפעל (שם שם). ואומר בהתגדל שמשקלו התפעל ואשים הא ותו התגדל לעמת הא ותו התפעל (שם שם). והנה כל אלה הם מבנין הקל הנקרא בנין פָּעַל (ראב"ע, צחות, שער הפעלים, כט.). המדקדקים אמרו כי פָּעַל משקל קל כמו שמר גמר שאג וכו' (שם, שער הבנינים, לד:). — ומכאן כפֹעַל ממש, הִתְפַּעֵל, בא בבנין הִתפ'3 וכדו': ולכן לא תתפעל כל מלה אשר בראשיתה זיי"ן בתי"ו אחריו לעולם (תשו' דונש על מנחם, 9). רק התי"ו מתחלף בט' בהתפעלה עם צד"י וכו' כמו אלה מה נצטדק (תשו' תלמידי מנחם, 38). ותבה שתחלתה סמך או שין כשהיא מתפעלת התיו מפרדת את אותיות העקר (רש"י, בראש' מד טז). יגוד יגודנו וכו' וכשהוא מתפעל או מפעיל אחרים הוא כפול כמו יתגורר וכו' (הוא, שם מט יט). וכל תיבה שתחלת יסודה צדי כשהיא מתפעלת בלשון מתפעל או נתפעל באה טית בתוכה (הוא, יהוש' ט ד). דלא נסתרי עבדיה, שלא ירגיל להיות בטל ויתעצל, נסתרי התי"ו משמשת כדרך המתפעלים בתיבת שי"ן וסמ"ך כאשר יתפעל שר ויאמר תשתרר שהתי"ו מתמצעת להפסיק אותיות השרש וכו' (הוא, ב"מ סה.). אשר אמר דונש כי טי"ת ודל"ת במשרתים יען כי שתיהם במתפעלים כי יאמר מן צדק נצטדק מן זמן הזדמניתון, אף לזאת יודה מנחם כי במתפעלים תבאנה (ר"ת, הכרע', תשו' דונש, 9). — ובבנינים אחרים מחוץ לשבעת הנ"ל: והנה מדקדק גדול אומר שהם (קוֹמֵם, שׁוֹבֵב, כּוֹנֵן) על משקל פּוֹעֵל והוא בנין כבד נוסף ולא אמר כלום כי אם ישנוה מלת קם משלש אותיות הנה קומם היא על משקל פִּעֲלֵל כי הוא"ו הנה תחת עי"ן הפועל וכו' ואני אינני מודה כלל שיש בנין כבד הוא פּוֹעֵל (ראב"ע, צחות, הפעלים השניים, לד.). — וצורות הפֹּעַל לפי שנוי הבנינים, הזמנים, הגוף והכנויים: וימח לשון וַיִּפְעַל הוא ואינו לשון וַיִּפָּעֵל (רש"י, בראש' ז כג). ועל כרחי אני זקוק לפרש תלינו בלשון תפעילו מפני דגשותו וקרייתו שאלו היה רפה הייתי מפרשו בלשון תפעלו (הוא, שמות ט ז). פָּעוֹל פָּעֵל תורה על יחיד נסתר שפעולתו הי' בזמן אחד (רד"ק, מכלול, הפעלים, ד:). ונקדמה למ"ד הפעל לפ"א הפעל שלא לחבר שני עייני"ן כאחד שמשפט ילועעו בפלס יכוננו ומשקלו יְלַפְעֲלוּ אם היתה בו עי"ן הפעל אך נפלה ממנו עי"ן הפעל גם מהנשימה ומשקלו יְלַפְלוּ (שם קח.-קח:). — משקלי השמות לסוגיהם: והנה מקצת המלים אשר יבואון מלעיל על משקל פֶּעֶל ובהיות המלה על משקל פעל היא פתוחה ארץ ברך בשם (תשו' תלמידי מנחם, 52). והנני בא במלים אשר יהיו מלעיל על משקל פּוֹעֶל (שם 54). והנה אבאר מקצת המשקל אשר יהיו מלרע על משקל פָּעָל והם קמוצים (שם 55). ויבא על פֻּעְלֶה כמו עלפה תפתה וכו' (הורית הקורא, דרנבורג, 41). ונמצא גם פֵּעֵל כמו הילל בן שחר וכן משקל פְּעֵלֵה מגדל סונה (חלקת השם מג). וכן נרדף משקל פֹּעֶל עם פְּעַל כמו סֹבֶךְ סְבַךְ וכו' וכן נרדף עם פָּעָל, מָשָׁל משֶׁל (שם סה, הערה). עפ"י דגמא זה ישקל גם משקל פִּעֹלֶת בקרת, שבלת, צפרת (בדרז"ל) וכן צפרן ע"מ פִּעֹלֶן (שם סז). ויש גם פְּעִילוֹן, כמו ישימון (שם פ). — וכדגמה לנקוד, שלא כשרש: ויבא על פִּעִיל כמו עלית, חתיתם (הורית הקורא, דרנבורג, 41).
1 [הֻפרד כאן השרש פעל בשמושו כדגמה למשקל השמות והפעלים מן א. פָּעַל, הואיל ואין כאן פעל זה באחת ממשמעויותיו אלא דגמה חסרת משמעות בלבד, שאף נִתּנו לה צורות מצורות שונות שלא היו לשרש פעל העקרי מעולם. ובשמוש זה הלכו המדקדקים העברים אחר בעלי הדקדוק הערבי שבחרו באותו שרש פעל فعل ראשונה כדגמה לפֹעל, כסוג זה של מלים המביע פעלה. רשימות של משקלי שמות המשמשים בעברית שבמקרא נערכו בידי מדקדקים קדמונים ואחרונים, עי' הרקמה לריב"ג שער יא-יג עמ' 57-76, מכלול לרד"ק שער דקדוק השמות הוצ' ליק עמ' קמג-קפג, מעשה אפוד של פריפוט דוראן הוצ' וין תרכ"ה, עמ' 126-136.]
2 [כדי לאפשר את הגית המלה מבטאים אותה כבטויה של המלה פֹּעַל, אף על פי שאין בזה כונה לא לא. פֹּעַל ולא לב. פֹּעַל.]
3 [ועי' גם ערך פָּעַל, התפ'.]