ש"נ, סמי' פְּעֻלַּת, כנ' פְּעֻלָּתִי, פְּעֻלָּתֵךְ, פְּעֻלָּתוֹ, פְּעֻלָּתְכֶם, פְּעֻלָּתָם, מ"ר פְּעֻלוֹת, -לֹת, — א) כמו פֹּעַל במשמ' שכר העבודה1, Lohn; récompense; reward: לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פְּעֻלַּת שכיר אתך עד בקר (ויקר' יט יג). הנה שכרו אתו וּפְעֻלָּתוֹ לפניו (ישע' מ י). אכן משפטי את יי' וּפְעֻלָּתִי את אלהי (שם מט ד). כי אני יי' אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פְּעֻלָּתָם באמת וברית עולם אכרות להם (שם סא ח). עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יי' אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פְעֻלָּתָם ראשנה על חיקם (שם סה ז). פְּעֻלָּתוֹ אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים (יחזק' כט כ). וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכו' זאת פְּעֻלַּת שטני מאת יי' (תהל' קט יח-כ). רשע עשה פְּעֻלַּת שקר וזרע צדקה שכר אמת (משלי יא יח). — ובתו"מ: ד"א הצור, התקיף, תמים פעלו, פעולתם של באי העולם שלמה לפניו, מתן שכרם צדיקים ומתן פורענותם של רשעים (ספרי דבר' שז). יצא אדם לפועלו, יצאו ישראל לקבל פעולתן מן הקב"ה (מד"ר' שוח"ט לתהל' קד כג). — ב) כמו פֹּעַל במשמ' מעשה, Tat, Handlung, Tätigkeit; action,activitè; action, activity: כה אמר יי' (לרחל המבכה על בניה) מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לִפְעֻלָּתֵךְ נאם יי' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם יי' ושבו בנים לגבולם (ירמ' לא יה-יו). לִפְעֻלוֹת אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ (תהל' יז ד). תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם כי לא יבינו אל פְּעֻלֹּת יי' ואל מעשה ידיו (שם כח ד-ה). פְּעֻלַּת2 צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת (משלי י יו). ועתה חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לִפְעֻלַּתְכֶם (דהי"ב יה ז). — ובתו"מ: פעולתו שלימה על כל באי העולם ואין להרהר אחר מדותיו (ספרי דבר' שז). כי עשית זאת וכו' בשביל זו כל פעולה שלך לא בשביל זו (רבי הושעיא, מד"ר בראש' כ). אפעל ומי ישיבנה, כל פעולות ומחשבות שפעלתי עם דור המבול מי אמר לי לא עשית כשורה (שם שם לו). כל פעולות טובות ונחמות שהקב"ה עתיד לעשות עם ישראל אינם אלא בשביל פועה שפעיתם לפני בסיני (ר' לוי, שם ויקר' כז). יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית שכן רות אומרת לנעמי שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז, אשר עשה עמי אין כתיב כאן אלא אשר עשיתי, אמרה לה הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום בשביל פרוסה שנתן לי (ר' יהושע, שם שם לד). בעון קומי ר' יוחנן מהו פעולתי אמר להם על שפעל פעולה גדולה בתורה, מה פעולה גדולה פעל שהיה מדליק לפני הארון נר אחד שחרית ונר אחד ערבית (שם במד' ד). עשה דברים לשם פעולתם3 ודבר בהם בשמם (דא"ז ב). כי השתות יהרסון צדיק מה פעל, אם הצדיקים שהשתיתו עולמך וכו' ועמדו הרשעים ופיגרו אותם, צדיק העולם הוא הקב"ה מה פעולה  הניחו לך בעולמך וכו' ומה אם השיתין שהם קדומים על התהום עמדו רשעים ופיגרו אותם, צדיק העולם מה פעולה פעלת (מד"ר שוח"ט לתהל' יא ג). — *ובמשמ' עבודת הפּוֹעֵל, הפועל ועושה עם בעל הבית: בפעולה שאעשה עימיך, אם עשה עימה בשוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת, על מנת שאעשה עימיך בפעולה ועל מנת שאעשה עימיך מחר, אם עשה עמה כדרך הפועלים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (תוספת' קידוש' ג א). האומר לפועל הילך מנה זה ויהא בידך שתעשה עימי בפעולה לגורן מדינר ליום והיה יפה סלע ביום אסור (שם ב"מ ו טו). משל למלך שהיה מהלך בדרך ראה בן טובים אחד מעודן ומפונק ועוסק בפעולה ומכירים את אבותיו, אמר גזירה שאני עושה בידי ומאכילך (ספרי דבר' לח). מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן (על הכלאים) א"ר יעקב א"ר יוחנן משום שכר פעולה דמוזלי גבן (מו"ק ו.). נוהג שבעולם אדם נותן שדהו לאריסות והוא נותן זרע ונותן פעולה והוא חולק עמו בשוה (ר' נחמיה, מד"ר שמות מא). — ובסהמ"א: היה אדם רואה חלום צדק והיה האדם ההוא בפעלתו ובמדרגתו במעוט ההמשכה אחר התאוה הבהמית ובעל נפש חסידה תהינה חלומותיו צודקות על הרוב (פירוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, לח). ומה שכנגדה שינה וקיצה, שחוק בכי וכו' ואלו כב' פעולות חצוניות וקרא אותם חפצים (שם נג). שפעולות הגוף בעלות תכלית ופעולות  הנפש בלתי בעלות תכלית (ר"י א"ת, כוזרי, ה יב). הפעולות יחלקו לפי בחינת תכליתם לארבעה חלקים, אם פעולת הבל, או פעולת שחוק, או פעולת ריק, או פעולת טובה. אמנם הפעולה אשר יאמר לה ריק היא הפעולה שיכוין בה פועלה תכלית אחת ולא תגיע התכלית ההיא (ר"ש א"ת, מו"נ ג כה). אך פעולותיה (של הנפש) אינם נגלות אלא באמצעות הגוף (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 55). ודבר רוע אכזריות הפעולה הזאת פונה הוא אל תכלית הגרעון (תקנות קנדיאה, 12). ורבים ירפאו שבר פעולתם על נקלה בהתנצלם כי נמנע ללכת בכנסת כי החזן הוא אויבו (שם 17). אנחנו גוזרים על הקונדושטבולו וכו' שימסרנו ביד השררה י"ק (ירום קרנה) בגלל פעולת הניאוף והוצאת שם רע על בתולת ישראל (שם 21). ועדת ישראל אוהבי אלהים ותורתו ישימו לבם על דרכיו ופעולותיו (שם 22). — ואמר המשורר: על אשר לא קדמו נפסלו בני לוט, והפכתה ותשיתהו בעבור ערות הלוט, ותשקר על אל כי הוא השכיבו לקלוט, וזה מפעולת אדם והאלהים ממנו יפלוט (רסע"ג על חוי הבלכי, דודזון, 72). כים אשא לך טובה תהי בדור מספרה, ותפיח בהזכר פעלתי באזכרה (ר' שמואל הנגיד, אולי לרבי יצחק בן כלפון, אחי מוסר, ברודי, 38). — °ויצא לפעֻלה, כמו יצא לפֹעַל, ואמר המשורר: וצרת הזמן היתה בכח עדי כי יצאה בי לפעלה (עמנואל, מחב' א). — °פעֻלה על אדם או דבר, רֹשם, Einwirkung; impression: כי הוא (הבורא) קרוב מכל קרוב מצד פעולותיו ורחוק מכל רחוק מצד דמות עצם כבודו והמשלו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). — °ארבע פְּעֻלּוֹת החשבון, ארבע מלאכות החשבון, חבור, חסור, כפל, חלוק, die vier Rechnungsarten; quatre (premières) règles (de l'arithmétique); the four first rules of arithmetic, נהוג בדבור ובספרות.

— ג) °פְּעֻלָּה במשמ' צורה מצורות הלשון הבנויה מאותיות פע"ל של שרש עברי בין בפֹעַל בין בשם, (grammatische) Form; forme; form: שאין תגרת אלא כמו למה תתגרה ברעה, אל תתגרו בם, שהפעול שלו גרה כמו קוה אוה צוה שפעולתם תקוה תאוה מצוה (רש"י, תהל' לט יא). ורוב המדקדקים מפרשים פעולת ידון מלשון מדון שהיא מריבה (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש, י:). כי פעולת שם והמצטרף ממנה מתפרש בלשון הקודש של שבעה פנים (שם יט:). לא תמצא בכל מקום מה שיתפעל ממנו במקור נדפס 'טמנו' בפעלה ובדקדוק וקצת מן השמות (ר"א בדרשי, חותם תכנית, אמר).