° 1, ש"ז, מ"ר פְּעָלִים, — בדקדוק, כל מלה מהמלים של הלשון שמורה על איזה מעשה, אמר, הלך וכו', Zeitwort; verbe; verb: וכל המבטא מחולק על שלשה חלקים שמות ופועלים ותיבות הענינים וכל הפעלים על שלשה חלקים פועל שעבר ופועל שלא נגמר ופועל עתיד (מכתב דונש למנחם, תשו' דונש על מנחם, 5). ותמוגנו מן הפועל המסתכן עינו (דונש, תשו' דונש על רסע"ג 46). ואמר בפתרון שם בנימן צעיר רודם הפחה שלהן והחריב בפירוש מלה זו כל פעל מסתכן הלמד בלווי (שם 56). דע כי כל שם וכל פועל מן ג' אותיות הבא על משקל פועל הוא מלעיל (תשו' תלמידי מנחם, 54). ואם בא על המשקל הזה שם או פועל והיה האות השני או השלישי מהמלה ההיא וכו' אחת מאותיות הגרון נהפך הפתח קטן לפתח גדול וכו' (שם שם). ולא יתכן לומר צדה לשון הצד ציד שצידת חיות אין נופל ה"א בפועל שלה ושם דבר בה ציד וזה שם דבר בו צדייה ופועל שלו צודה וזה פועל שלו צד (רש"י, שמות כא יג). והמם, נקוד קמץ כולו לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד והרי הוא כמו והָם אותם אכל והמם גלגל עגלתו כולו יסוד לפיכך חציו קמץ וחציו פתח כשאר פעל של שלש אותיות (הוא, דבר' ז כג). פעמים רבות תשמעני שאומר פא הפועל ועין הפועל ולמד הפועל ודע כי כונתי בזה לקצוב לכל הפעלים החולפים קליהם וכבדיהם וכל הבא מהם מפועל עתיד ושם וזולת זה דמיון מן פועל רצוני לומר מן לשון פעל (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הקד' 3). אמר מרון בן גנאח דע כי התחלות הדבור כולו עברי ערבי וזולתם מן הלשונות שלש והם שמות ופעלים ומלות הטעמים (הוא, הרקמה א, 1). ואם כן המקור אשר הוא עין המקרה הוא יותר קדמון משתי הכונות הנלקחות ממנו לזמן החולף והעתיד רצוני לומר הפועל החולף והעתיד (שם שם, 2). אם כן הפעלים הם הם נלקחים ממקוריהם לא המקורים מהפעלים וכן הפועל והפעול נלקחים מהמקור אשר הוא שם המקרה (שם שם , 3). אנשים ראו חסרון מי שקדם זכרם והשתדלו לדעת עילות הנקוד והטעמים וחברו אליהם דעת שמוש הלשון ודקדוקו ודעת השמות והפעלים (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ד). וקבצתי כל הפעלים הנמצאים בשרשיהם אותיות האלה בכל המקרא (שלשה ספרי דקדוק לר"י חיוג, נוט, 3). אחל בעזרת ה' לפרש אלה הפעלים ואקדם מכללם אשר ראשיתם והוא לעמת פ"א פעל אלף (שם 12). חפשתי ובקרתי פעלי הכפל שהעין והלמד מהם אות אחת כפולה וכו' ואחר כן אכנוס כל הפעלים הנמצאים במקרא (שם, 99). והנה השם השלישי גם הוא מזאת הגזירה והוא שם עצם נגזר מפועל (ראב"ע, ס' השם, קבוצת קונטרסים, ח). התבה אשר יקראה מדקדק הערב הפעל היא אשר נקראה אנחנו הקנין (מלות ההגיון יג). ומה שנאמר בו כי אינו מורה על הזמן להבדיל אותו מהפועל שהוא מורה על הזמן (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 24). והמינים יש מהם שמות ויש מהם פעלים ויש מהם מדבקות (שם שם). דע והבן כי כל דבור שבעולם בכל הלשונות כולם לשון אשורי או יוני וכו' ושאר כל הלשונות אינו אלא שם או פעל או אות מחבר (הורית הקורא, דרנבורג, 11). השם והפועל ומלות הטעם (ר"א דבלמש, מקנה אברם א). — ואמר המשורר: לבל תהיה בשם פועל ומלה, כמו עור מגשש באפלה (השכל וידוע, שיר בסוף מכלול להרד"ק). — פֹּעַל יוֹצֵא, פֹּעַל עוֹמֵד, פֹּעַל מִתְעַבֵּר: כאשר הקריב, מחנהו, או הוא מהפעלים העומדים כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו (ראב"ע, בראש' יב יא). החלק האחד פועל עומד והטעם שלא יפעל הפועל באחר רק פועלו הוא בעצמו כמו קם עמד ישב, והחלק השני פועל יוצא והטעם שיצא פועל אל אחר ואיננו הוא כלל כמו בז לדבר הרג לקח נתן (הוא, צחות, שער הפעלים, כט.). ויש פועל יוצא לשנים פעולים כמו ראובן האכיל את שמעון לחם (שם ל:). וראשו לעב יגיע, ובא ממנו פועל יוצא כמו מגיעי בית בבית (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 62). — ועי' עוד ערך יָצָא, עָמַד, א. עָבַר, הִתפ'. — שֵׁם הַפֹּעַל, צורת המקור המתחבר של הַפֹּעַל, indinitivus constructus: יש אומ' כי השם שפט השופטים כי על ידם בא רעב בארץ ישראל ויש מדקדק שאומר שאיננו שם הפועל כי אם שם (ראב"ע, רות א א). — ועי' ערך שׁם.