*, ש"נ, שה"פ מן פָּעַר, — א) כמו פִּעוּר, הרקה, פניה לצרכים: תשובת הפלג השיבו דלא כן היה לו להשיבו מבעל פעור שאין עבודתו אלא בפעירה (ירוש' ע"ז ג ד).   — ב) °מצב הדבר הפתוח לרוחה, העומד פעור: פעירה חילוף לסכירה (לקוט' מס' המליצה, בכר, 12).