1, פָּעַם, שנו"ז, מ"ז פַּעֲמַיִם, פַּעֲמָיִם, מ"ר פְּעָמִים, כנ' פְּעָמַי, פְּעָמָי, פְּעָמֶיךָ, פְּעָמַיִךְ, פְּעָמָיו, — מספר הזמנים שאדם עושה דבר או שהדבר נעשה בהם, למשל אם אכל אדם בבקר ולא אכל יותר באותו היום לא בצהרים ולא בערב, אכול אכל רק פעם אחת , אך אם אכל באותו היום גם בצהרים ולא אכל יותר כל אותו היום, אכול אכל בזה היום פַּעֲמַיִם, ואם אכל גם בערב באותו היום, אכול אכל בזה היום שלש פעמים, mal; fois; time: ויעקבני זה פַּעֲמַיִם את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי (בראש' כז לו). וישתחו ארצה שבע פְּעָמִים (שם לג ג), ר"ל השתחוה וחזר והשתחוה וחזר עוד והשתחוה וחזר עוד והשתחוה וחזר עוד והשתחוה וחזר עוד והשתחוה וחזר עוד והשתחוה. — ועל השנות החלום אל פרעה פַּעֲמָיִם כי נכון הדבר מעם האלהים (שם מא לב), ר"ל כי חלם וחזר וחלם עוד. — כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פַּעֲמָיִם (שם מג י), ר"ל שהיו כבר מספיקים לשוב ולחזור ולשוב עוד. — ויכבד פרעה את לבו גם בַּפַּעַם הזאת (שמות ח כח). כי בַּפַּעַם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך (שם ט יד). שלש פְּעָמִים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יי' (שם כג יז), ר"ל בפסח, שבועות וסכות. — והזה מן הדם שבע פְּעָמִים לפני יי' (ויקר' ד ו). ויך את הסלע במטהו פַּעֲמָיִם (במד' כ יא). והנה ברכת ברך זה שלש פְּעָמִים (שם כד י). יי' אלהי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פְּעָמִים (דבר' א יא). וישמע יי' אלי גם בַּפַּעַם ההוא (שם ט יט). שלוש פְּעָמִים בשנה יראה כל זכורך את פני יי' אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות (שם יו יו). וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פַּעַם אחת כה תעשה ששת ימים וכו' וביום השביעי תסבו את העיר שבע פְּעָמִים (יהוש' ו ג-ד). ויהי ביום השביעי וישכמו בעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פְּעָמִים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פְּעָמִים ויהי בַּפַּעַם השביעית תקעו הכהנים בשופרות (שם שם יה יו). זה שלש פְּעָמִים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול (שפט' יו יה). ויסב דוד מפניו פַּעֲמַיִם (ש"א יח יא). ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פְּעָמִים (שם כ מא). אכנו נא בחנית ובארץ פַּעַם אחת ולא אשנה לו (שם כו ח). לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בַּפַּעַם הזאת (ש"ב יז ז). והעלה שלמה שלש פְּעָמִים בשנה עלות ושלמים על המזבח אשר בנה ליי' (מ"א ט כה). כי נטה לבבו מעם יי' אלהי ישראל הנראה אליו פַּעֲמָיִם (שם יא ט). ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פְּעָמִים (שם יח מג). ויאמר אליו המלך עד כמה פְּעָמִים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יי' (שם כב יו). ויזורר הנער עד שבע פְּעָמִים (מ"ב ד לה). הלוך ורחצת שבע פְּעָמִים בירדן (שם ה י). ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פְּעָמִים ויעמד ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פְּעָמִים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פְּעָמִים תכה את ארם (שם יג יח-יט). הנני קולע את יושבי הארץ בַּפַּעַם הזאת והצרתי להם למען ימצאו (ירמ' י יח). בַּפַּעַם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי (שם יו כא). לא תקום פַּעֲמַיִם צרה (נחו' א ט). פְּעָמִים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם (תהל' קו מג). זה עשר פְּעָמִים תכלימוני (איוב יט ג). הן כל אלה יפעל אל פַּעֲמַיִם שלוש עם גבר (שם לג כט). כי גם פְּעָמִים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים (קהל' ז כב). וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פְּעָמִים ואשיב אותם כדבר הזה וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פַּעַם חמישית את נערו (נחמ' ו ד-ה). וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פַּעַם ושתים (שם יג כ). — זאת הַפַּעַם במשמ' בפעם הזאת: ויאמר האדם זאת הַפַּעַם עצם מעצמי ובשר מבשרי (בראש' ב כג). — ובלי זאת, באותה משמ': עתה הַפַּעַם ילוה אישי אלי (שם כט לד). הַפַּעַם אודה את יי' (שם שם לה). ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הַפַּעַם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים (שם ל כ). חטאתי הַפַּעַם יי' הצדיק ואני ועמי הרשעים (שמות ט כז). ויאמר להם שמשון נקיתי הַפַּעַם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה (שפט' יה ג). עלו הַפַּעַם כי הגיד לה את כל לבו (שם יו יח). — במשמ' עכשיו, עתה: אמותה הַפַּעַם אחרי ראתי את פניך כי עודך חי (בראש' מו ל). — אך הַפַּעַם: אל נא יחר לאדני ואדברה אך הַפַּעַם אולי ימצאון שם עשרה (שם יח לב). ועתה שא נא חטאתי אך הַפַּעַם והעתירו ליי' אלהיכם (שמות י יז). זכרני נא וחזקני נא אך הַפַּעַם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים (שפט' יו כח). — פַּעַם פֹּה פַּעַם שם, פעם אחת פה ופעם שנית שם: המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה פַּעַם בחוץ פַּעַם ברחבת ואצל כל פנה תארב (משלי ז יא-יב). — כְּפַעַם בְּפַעַם, בכל פַּעַם, כמו הפעמים הקודמות: וירא בלעם כי טוב בעיני יי' לברך את ישראל ולא הלך כְּפַעַם בְּפַעַם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו (במד' כד א). ויקץ (שמשון) משנתו ויאמר אצא כְּפַעַם בְּפַעַם ואנער (שפט' יו כ). ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כְּפַעַם בְּפַעַם ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כְּפַעַם בְּפַעַם במסלות (שם כ ל-לא). ויבא יי' ויתיצב ויקרא כְפַעַם בְּפַעַם שמואל שמואל (ש"א ג י). וישב המלך על מושבו כְּפַעַם בְּפַעַם אל מושב הקיר (שם כ כה). — פַּעַם אחת, כמו בבת אחת, יחד: ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פַּעַם אחת כי יי' אלהי ישראל נלחם לישראל (יהוש' י מב). — בְּפַעַם אחת, כמו"כ: הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בְּפַעַם אחת (דהי"א יא יא). — ופַעַם אחת במשמ' פתאם, ברגע אחד: מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פַּעַם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה (ישע' סו ח). — ובמספרים, מספר פלוני כך וכך פְּעָמִים: ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם ויאמר יואב אל המלך ויוסף יי' אלהיך אל העם כהם וכהם מאת פְּעָמִים ועיני אדני המלך ראות (ש"ב כד ב-ג). ומחזה אל מחזה שלש  פְּעָמִים (מ"א ז ד). והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פְּעָמִים ובאות בקיר אשר לבית (יחזק' מא ו). ואלו חיה אלף שנים פַּעֲמַיִם וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך (קהל' ו ו). —  ובתו"מ: שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים (פסח' י ד). שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת (מה נשתנה, הגדה של פסח). היה עושה מצוה אחת כל היום אינו מברך אלא פעם אחת, היה מפסיק ועושה מברך על כל פעם ופעם אחת ואחת (תוספת' ברכ' ז טו). הנכנס לחנותו של בשם והריח ריח אפילו ישב שם כל היום כלו אינו מברך אלא פעם א', נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם (בבלי שם נג.). פעמים שולחין לה (למורדת על בעלה) מבית דין, אחת קודם הכרזה ואחת לאחר הכרזה (רמי בר חמא, כתוב' סג:). פעמים מדבר עמם, אחת בספר ואחת במלחמה (ת"ר, סוטה מב.). אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש2 דים (תנא דבי רבי ישמעאל, ברכת הלבנה). — ובספור, *פַּעַם אחת, פעם מן הפעמים, בזמן מן הזמנים: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום (ר' יוסי בן קסמא, אב' ו ט). פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו (רבי אליעזר בן יעקב, מדות א ב). פעם אחת היינו יושבין לפני רבי שמעון ואמר לנו ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל (רבי יהודה, ספרי דבר' רצא). פעם אחת היתה בתו (של אדם חסיד) עוברת לינשא ושטפה נהר (ירוש' דמאי א ג). שפעם אחת הייתי עובר פני בית קודש הקדשי' רוכב על סוסי בי"ה שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול יוצא' מבית קודש הקדשים וכו' וכל דא מן הן אתת ליה אלא פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר וכו' (אחר, שם חגי' ב א). שמונים זוג של תלמידים היו לו להלל הזקן וכו' פעם אחת חלה ונכנסו כולן לבקרו וכו' (שם נדר' ה ז). פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת וכו' (ר' יוסי, ברכ' ג.). פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וכו' (ר' ישמעאל בן אלישע, שם ז.). פעם  אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין ואכלנו מהן הרבה (רב חמא בר חנינא, שבת לח.). שפעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו וכו' (שם מט.). פעם אחת הלכתי לנציבין מצאתי זקן אחד אמרתי לו כלום אתה בקי בר"י בן בתירא וכו' (ר' יוסי, יבמ' קב.). פעם אחת הייתי מהלך בספינה אחת שנשברה והייתי מצער על תלמיד חכם שבה וכו' (ר"ג, שם קכא.). ובי היה המעשה, פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק ולא חסר כלום (ר' אליעזר, מד"ר בראש' יא). מעשה באחד שהיה לו נכסים הרבה והיתה נפשו רעה ולא נתן מצוה מימיו, פעם אחת נשתטה ונטל אש והצית בבתים שלו וכו' (פסיק' רב', עשר תעשר, קכז.). — *שׁוּב פַּעַם: שוב פעם היו עולים לירושלם הגיעו לצופים וקרעו בגדיהם וכו' (ספרי' דבר' מג). — *פַּעַם וּפַעֲמַיִם:  כבר היה שמעון בן זומא עומד ותוהא עבר ר' יהושע שאל בשלומו פעם ופעמיים3 ולא השיבו, בשלישית השיבו בבהילות (מד"ר בראש' ב). — °פַּעֲמַיִם ושלש: וכן עשו הראשים ונתועדו פעמים ושלוש ונשאו ונתנו בצורכי ציבורם (תקנות קנדיאה, הרטום-קאסוטו, 3). — ובסהמ"א: ויחפש לבן, זה היה פעם משונה4 שנכנס לשם לאחר שיצא (בראש' רבתי, אלבק, 132). ועתה שמע לקול דברי יי', פעם אחת נסכלת עתה הזהר בעצמך (רש"י, ש"א טו א). הלא יואב התחיל פעם אחרת למנות העם למעלה מעשרים ולא כלה (פי' רש"י לדהי"א כז כד). שנים אומרין בפנינו גנב משל אביו מעות לקנות בשר ויין בפעם שנייה אחרי שלקה (רש"י, סנה' פו:). אבל איסור הנתבשל בה פעמים הרבה ואם לא העלה ניצוצות כל שעה העלה פעם אחת (הוא, ע"ז עו:, ד"ה כך בשעת פליטה). ברישא דלא עבר עדיין אלא פעם אחת תני הרגיש דמשמע שהיה יודע ונותן אל לבו שהיה עובר אבל לא נרתע מן העבירה ועשאה, ובפעם שניה תני לא באת לידו שאפילו על לבו אין עולה שתהא עבירה (הוא, ערכין ל:, ד"ה נעשית לו כהיתר). — ובמשמ' בבת אחת, כמו במקרא: בצר לי אקרא ה' וישמע וגו', כך דרך לשון הווה מדבר לשון עבר ולשון עתיד בפעם אחת (הוא, ש"ב כב ז). — °ובכל פַּעַם: אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם (הוא, נדר' נ:, ד"ה ומן). ומי חסר כולי האי, דקאמרת אלף הככר, הכניסו אלף פעמים לכור עד שיעמוד על ככר אלמא בכל פעם חסר ככר (הוא, מנח' כט.). ובכל פעם ששותה מברך (הוא, האורה יג). — *וּפַעֲמֵי פְּעָמִים: הקטיר קומצה פעמים כשרה אמר רבי יהושע בן לוי פעמים ולא פעמי פעמים ור' יוחנן אמר פעמים ואפילו פעמי פעמים (מנח' כו.). — ובסהמ"א: יסף ה' עליכם ככם אלף פעמים, פעמי פעמים (מדה"ג דבר' א יא, הסגלה). — *פְּעָמִים שֶׁ, במשמ' יש פעמים ש: כהן גדול פעמים שהוא פוסל (יבמ' ז ו). וכי באיזו שעה הממונה בא לא כל העתים שוות, פעמים שהוא בא מקריאת הגבר או סמוך לו מלפניו או מלאחריו (תמיד א ב). פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה, אחת עד שלא עלה עמוד השחר ואחת משיעלה עמוד השחר (ר' שמעון, תוספת' ברכ' א ב). פעמים שהכתמים מביאים את האשה לידי זיבה (שם נדה ג ה). והתעלמת, פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם (ספרי דבר' רכב). פעמים שהשנים מאפילות ותמרים מטילות שאור לאחר ראש השנה של עולם והן מתעשרות לשעבר (ר' זעירא, ירוש' שביע' ה א). פעמים שהיא פוקעת תחת הגלגל והיא דרוסה והיא נראית שאינה דרוסה (שם מעשרות ג ה). פעמים שהוא נעשה כיוצא בהם, פעמים שהן נעשים כיוצא בו (ר' סימון שם פסח' ח ו). אם כדעת הזו שאמר אבא פעמים שהוא מקדים שמים לארץ, פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים (ר' לעזר, שם חגי' ב א). נשבעתי ואקיימה, פעמים שאינו מקיים (חנינה בן אחי ר' יהושע, ירוש' נדר' ג א). פעמים שאדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענבים לבצירה וכו' (רב נחמן שבת יז.). פעמים שאדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתיפו ומעלה ומניחה על גבי סוכתו כדי ליבשה ונמלך עליה לסיכוך (ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן, סוכה יב.). פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו (ר"א בן יעקב, כתוב' יח.). פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשובר (ר' זירא, ב"מ לה:). אע"פ שרפת בקר היא, פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר (ב"ב צח:). פעמים שהיא (החמורה) פוחתת (לילד) ופעמים שהיא מוספת (מד"ר בראש' כ). בנוהג שבעולם אדם רוכב על החמור פעמים שסורח עליו ומכהו, פעמים ששוחק עליו ומכהו (שם ויקר' טו). אדם חייב לחבירו הולכים אצל דיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם ופעמים שאינו עושה שלום ביניהם (פסיק' רב', עניה סוערה, קמט.). — *ובלי שֶׁ, באותה משמ' בפרט בנגוד, פעמים כך, פעמים כך: יכול כל מרשיעים לוקים ת"ל והיה אם בן הכות הרשע פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה (ספרי דבר' רפו). כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה נר מערבי דולק, משמת שמעון הצדיק פעמים כבה פעמים דלק (ירוש' יומא ו ג). לוקחין מנשים זיתים במועד בגליל העליון שפעמים אדם בוש למכור על פתח ביתו ונותן לאשתו ומוכרת (רשב"ג, ב"ק קיט.). מה סמים הללו מהן ירוקין, מהן אדומים, מהן שחורים, מהן לבנים, כך שמים פעמים ירוקין, פעמים אדומים, פעמים שחורים, פעמים לבנים (מד"ר בראש' ד). המתהפכת, שהם מתהפכים, פעמים אנשים, פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים (שם שם כא). רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמן מהו דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים (שם דבר' ב). אי מה לבנה זו פעמים חסרה פעמים יתרה יכול אף ישראל כן ת"ל ברה כחמה (שם שה"ש, מי זאת הנשקפה). מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וכו' והלא פעמים הללו פעמים מגולין פעמים מכוסין וכו' (שם שם, מה יפו פעמיך). — ובסהמ"א: עשיר ישכב, ימות בעשרו ופעמים שלא יאסף לקבורה (רש"י, איוב כז יט). שלם וכעת, מקומות הם וכעת כמו וכענת, פעמים קורהו כך ופעמים כך (הוא, עזרא ד יז). ועל, כמו ועליו מטה מנשה, בסמוך, וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו, פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו (הוא, נחמ' ג ב). פעמים יהיה רצון המדבר לקצר דבורו במקום שלא תקצר ההבנה וכו' ופעמים יהיה רצון המדבר לקצר דבורו שלא יובן רצונו (ר"א הקראי, גן עדן, שחיטה, פתיח', פא:). ופעמים יהיה היום קודר בלא חמה וימשך לזה שיחללו שבת (תקנות קנדיאה, 9). — °ובאותה משמ' לִפְעָמִים: לפעמו, לבא בקרבו לפעמים (רש"י, שפט' יג כה). האי מדויל והאי לא מדויל, דרך היאורים לייבש כשהנהר שהם נמשכין ממנו מתמעט לפעמים (הוא, ב"ב יב:). ולפעמים טרם יודע בקהל אודות הבשר ההוא אם נשחט ונבדק בכשרות (תקנות קנדיאה, 26). — °אותן פְּּּעָמִים, °פְּעָמִים אחרים: וחנותי את אשר אחון, אותן פעמים שארצה לחון (רש"י, שמות לג יט). זאת הפעם, מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו (הוא, יבמ' סג.). — ואמר הפיטן: ליחד אל איום שתי פעמים ביום להתפלל יום יום ערבים ושחרים (רשב"ג, אזהרות, שמור לבי). קראי לאל מעונה, בכל פעם ועונה (הוא, שכחי יגונך, קונטר' הפיוטים סט, מק"נ, 43). דלים ואביונים מיחדי פעמים  בהתחננם היום בעד גשמי מים והרויחם ואמר לצרותיהם די (דוד אבן בקודה, פיוט לגשם, ידיעות מכון שוקן ד, רצג). — *פַּעֲמֵי רְגָלִים, שלש רגלים, פסח, שבועות וסכות: מה היונה הזאת תמה כך ישראל נאים בהילוכן כשהן עולין לפעמי רגלים (מד"ר שה"ש, הנך יפה). מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, א"ר יודן אפילו הדיוט מקלס בלשון זה גנאי הוא לו ואת אומר מה יפו פעמיך, אלא אינו מדבר אלא מפעמי רגלים (שם שם, מה יפו). מעשה באחד ששכח לנעול דלתי ביתו ועלה לפעמי רגלים וכשבא מצא הנחש קשור בטבעות דלתותיו (שם שם). אני איני תובע מכם דבר אלא כשיולד לאחד מכם בן בכור יהא מקדישו לשמי וכו' וכשאתם עולין לפעמי רגלים תהיו מעלין אותו וכל זכרים שלכם להראות לפני (שם שם). ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלינו ככתוב בתורתך וכו' (או"א מלך רחמן, מוסף שלש רגלים). — ב) במשמ' העקרית, ש"נ, נרדף עם רֶגֶל, נהוג יותר במליצה, Fuss; pied; foot: בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פַּעֲמֵי מרכבותיו (שפט' ה כח). תרמסנה רגל רגלי עני פַּעֲמֵי דלים (ישע' כו ו). ואחרב בכף פְּעָמַי כל יארי מצור (שם לז כה). מה יפו פְעָמַיִךְ בנעלים בת נדיב (שה"ש ז ב). תמך אשרי במעגלתיך בל נמטו פְעָמָי (תהל' יז ה). רשת הכינו לִפְעָמַי כפף נפשי כרו לפני שיחה (שם נז ז). ישמח צדיק כי חזה נקם פְּעָמָיו ירחץ בדם הרשע (שם נח יא). הרימה פְעָמֶיךָ למשאות נצח (שם עד ג). צדק לפניו יהלך וישם לדרך פְּעָמָיו (שם פה יד). פְּעָמַי   הכן באמרתך (שם קיט קלג). שמרני יי' מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פְּעָמָי (שם קמ ה). גבר מחליק על רעהו רשת פורש על  פְּעָמָיו (משלי כט ה). — ובתו"מ: שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין (ברכת חכמים ביציאתם מביהמ"ד, ברכ' יז.). — ובסהמ"א: חשתי ואבא לא אחרו רגלי חרבוני קיץ ולא מהמהי פעמי סופות סער ולא בוששו צעדי חגורי שלח (מנחם, אגרת אל רב חסדאי, תשו' תלמידי מנחם XXXIII). ואולם אחרי אשר יעור משנתו יתן אל לבו לשים פעמיו אל מעון דביר אלהינו (תקנות קנדיאה, 10). — ואמר הפיטן: לעבדו ולאהבו בלב ולדבקה בו ולתמוך בנתיבו פעמים ואשורים (רשב"ג, אזהרות, שמור לבי). ולימינם (של ישראל) רעם, ולשמאלם זעם, לבל תשטה פעם ותמוט רגליהם (רמב"ע דיואן נב, בודליאנה). הן אם אחרו פעמי מרכבותי ונעצרו יחד נכמרו נחומי עליכם וגברו (ר"י הלוי, יה למיחלים, שעה"ש 109). — ואמר המשורר: אשר מדי הולכים פעמיו בדרכים מאורות נחשבים והיו נקדרים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, תשובות על דונש, 3). כנור דמות פעם ליד פחד בלי שוק דבקו יחד ולא נתחו (רמב"ע, אש קדחו שעה"ש 65). שור כי יפיפיה רבידיה רצפת אחשורש בידיה תרקע בכף פעם לך פעם רצפי צעדיה צעדיה (קטע כ"י גני' קהיר ביד דר' שפירא ושינגטון, לפי דעתו רשב"ג). ביני ובינך ים דמעות יהמו גליו ולא אוכל עבר אליך אך לוא פעמיך לעברו קרבו אז נבקעו מימיו לכף רגליך (ר"י הלוי, מה לך צביה, שעה"ש 92). הלא גלח בתער השכירה זקן כל איש ושער הפעמים (דיואן אלעזר בן יעקב הבבלי, פוזננסקי, Babyl. Geonim, 62. — ג) כלי מלאכה, כעין פטיש קטן: ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פָּעם5 (ישע' מא ז). — ובתו"מ: היא דהוא אמר זאת הפעם עצם מעצמי זו היא של אותה פעם, זו היא שהיא עתידה להקיש עלי כזוג (מד"ר בראש' יא). — ובסהמ"א: חרשי ברזל יסעו על הרוב בארץ ועמהם ישאו מפוח ופעם (אמבו"ס) ויעשו מלאכתם בשבתם לארץ (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, כ:). — ואמר המשורר: עלי רקת זמן הרע עצתי שם כמו פעם (רמב"ע, תרשיש א רפז, 23).