1, קל לא נמצא.

— פִע', לְפַעֲמוֹ, — פֵּעֵם את פלוני, stossen, beunruhigen; pousser, inquiéter; to push, disturb: ותחל רוח יי' לְפַעֲמוֹ2 במחנה דן (שפט' יג כה). — ובתו"מ: זאת הפעם וכו' היא שהיתה מפעמתנו כל הלילה כולה (מד"ר בראש' יח). — ובסהמ"א: שהאשה מפעמת את האיש לכל עבודה ועבודה (מדרש לקח טוב, בראש' ב כג). אולי לא הקיש בך אצבע אלהים לפעמך ממתק שנתך לפעמים (פפנהיים, ד' כוסות, כוס ביד ה' ב). שרוח הזמן המפעם בלבבות אנשי הדורות עושה אותם ככלים בידו ומשתמש בהם לצרכו (ר"א צויפל, שע"י ג, יד:). — ואמר הפיטן: כח מופתים נתן לעניו ותחל רוחו לפעמו, כאשר בא ובשר המוניו כי פקד יי' את עמו (ראב"ע, אזכירה סדר עבודה, איגר 233.).

— נִפע', תִּפָּעֶם, נִפְעַמְתִּי, — נִפְעֲמָה רוחו של פלוני בקרבו, הזדעזעה, נבהלה: וייקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר וַתִּפָּעֶם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו (בראש' מא ז ח). ויאמר להם המלך חלום חלמתי וַתִּפָּעֶם רוחי לדעת את החלום (דני' ב ג). — ובסהמ"א: שזכר (שמואל בתוכחתו) מהשופטים אחד נביא ממדרגה שפלה, ירבעל גדעון, ואחד נפעם השכל כשמשון ואחד משכיל ונבון כיפתח (ר"י אברבנאל, ש"א יב). שאין מעצור לה' להושיע ברב או במעט בנביא מובהק או נביא קטן המעלה שופט חכם או שופט סכל ונפעם התכונה (שם). — ואמר הפיטן: סיני דלוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים (רסע"ג, אזהרות, סדור רסע"ג, ריא). וכי אתיצב למולו, אני נפעם במהללו (רמב"ע, ממרום קול עובר, דוקס, 62). מלכותך בעד שמך נואמת, סומך הוא לנופל ומאשר נפעמת (ראב"ע, כבוד אמונתך, מחיה, איגר 254). — ואמר המשורר: אמנם בשל זאת לא עדן שקטה רוחי, עדן נפעמתי (רמח"ל, מגדל עז ג א). 

— הִתפ', תִּתְפָּעֶם, — כמו נפע': חלם נבכדנצר חלמות וַתִּתְפָּעֶם רוחו ושנתו נהיתה עליו (דני' ב א). — ובתו"מ: אחזת שמורות עיני נפעמתי ולא אדבר, איני ישינה שכל מידותי בלילה אלא אני מתפעמת והולכת מרוב צער (מדרש שוח"ט לתהל' עז ה). — ובסהמ"א: ותתפעם רוחי עלי ונפשי נבהלה מאד ואקום וחמתי בערה בי (ראב"ע, הקד' א לפרושו עה"ת, כהנא ב, 92). שזה ממה שיורה על שכבר נתפעמו אותם היחסים ממי שהוא יותר נדיב מהם ויותר נכבד (רלב"ג, מלחמות ה' ה ג ב). מאנשים יתפעמו לדבר דבר ידברו בו וינבאו בו ממה שיהיה והם לא יבינו מה שיאמרו (שם שם). — ואמר המשורר: לה (לתבל) יעמיק אוהב באר שחת ויד חושק עלי גבה ישו מרגמת, אמרו לבניה הכי נפשי מאד הומה לרגלם ומתפעמת (רמב"ע, דיואן קכה, בודל'). — °וְהִתְפָּעֲמָה האות במלה, באה בה פעמים, זו אחר זו, sich wiederjolen; se répéter; to recure twice: זה החלוף אשר נמצא בין שני המלמדים אהרן בן משה בן אשר ומשה בן נפתלי ירחמם אל, וכשר להקדים מן המלות אשר התחלפו בהם אשר בהם שתי אותיות תתפעם3 במלה כמו יששכר וזולתה (הורית הקורא, דרנבורג, 109).

— הִפע', הִפְעִים את רוח פלוני, — פִּעֵם אותו בכח, ואמר המשורר: אכה כעל פעם ואיישיר פעמו, אפעים גאון רוחו בבוז פעמים (ר"י פראנשיס, בשיר קינתו על מורו הגאון ר' שמעיה די מדינה, מתק שפתים, מק"נ, 93). — ובמשמ' עשה את הדבר שתי פעמים: מתמידים ומפעימים מברכים ומקדישים שמך קדוש (ינאי, מה מבורך, קרוב' לס' דברים, זולאי, רמ).