פְּקִדֻת

°, פְּקִידוּת, ש"נ, — כמו פְּקֻדָה במשמ' ב), בעל פְּקִדֻת, בעל משרה, פָּקִיד: ושם בעל פְּקִדֻת ושמו ידאייה בן שלמיה בן חנניה (ירמ' לז יג). — ובסהמ"א: ועוד שיתכן להיות להלבנה פקידות על האחד והשני אין כח לה בעבור מולדו (ראב"ע, ספר המאורות, כ"י ברלין). ואמר הסיר אלכסנדר פקיד מפקידות הטובה והשלימו על פקידות פחותה ממנה, ובשעה נכנס ואמר לו המלך איך ראית פקידותך, ואמר אדוני המלך אין הפקידות הטובה מתקנת האדם (מוסרי הפילוסופים, 31). שכל הכחות העליונים כל אחד ממונה על פקידותו והפעולות בעולם הזה משתלשלות בסבתם (רי"צ קארו, תולדות יצחק, אמשט' צג:). ובעת ההיא שמנהו המלך על אותו פקידות תכף שיצא מירושלם וכו' (ר"י אברבנאל, מ"א יא). ובין דא לדא עבר שנת הפקידות של ראובן וחבריו והופקדו אחרים תחתיהם (עמנואל חי ריקי, אדרת אליהו שו"ת י). — ומ"ר °פְּקִידֻיּוֹת: המפקד הוא מאמר כאשר התבאר חלוקת המשמרות והפקידיות הראויות לאיש ואיש כפי מעלתו (ר"י מסיר ליאון נפת צופים ד מח, 178).

חיפוש במילון: